Luke 18
1 He also taught them by a parable that they must always pray and never lose heart.
| וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ |
2 "In a certain town," He said, "there was a judge who had no fear of God and no respect for man.
| ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ |
3 And in the same town was a widow who repeatedly came and entreated him, saying, "'Give me justice and stop my oppressor.'
| ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃ |
4 "For a time he would not, but afterwards he said to himself, "'Though I have neither reverence for God nor respect for man,
| וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃ |
5 yet because she annoys me I will give her justice, to prevent her from constantly coming to pester me.'"
| אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ |
6 And the Lord said, "Hear those words of the unjust judge.
| ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃ |
7 And will not God avenge the wrongs of His own People who cry aloud to Him day and night, although He seems slow in taking action on their behalf?
| והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃ |
8 Yes, He will soon avenge their wrongs. Yet, when the Son of Man comes, will He find faith on earth?"
| אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃ |
9 And to some who relied on themselves as being righteous men, and looked down upon all others, He addressed this parable.
| ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃ |
10 "Two men went up to the Temple to pray," He said; "one being a Pharisee and the other a tax-gatherer.
| שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ |
11 The Pharisee, standing erect, prayed as follows by himself: "'O God, I thank Thee that I am not like other people--I am not a thief nor a cheat nor an adulterer, nor do I even resemble this tax-gatherer.
| ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃ |
12 I fast twice a week. I pay the tithe on all my gains.'
| אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃ |
13 "But the tax-gatherer, standing far back, would not so much as lift his eyes to Heaven, but kept beating his breast and saying, "'O God, be reconciled to me, sinner that I am.'
| והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃ |
14 "I tell you that this man went home more thoroughly absolved from guilt than the other; for every one who uplifts himself will be humbled, but he who humbles himself will be uplifted."
| אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃ |
15 On one occasion people also brought with them their infants, for Him to touch them; but the disciples, noticing this, proceeded to find fault with them.
| ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ |
16 Jesus however called the infants to Him. "Let the little children come to me," He said; "do not hinder them; for it is to those who are childlike that the Kingdom of God belongs.
| ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ |
17 I tell you in solemn truth that, whoever does not receive the Kingdom of God like a little child will certainly not enter it."
| אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ |
18 The question was put to Him by a Ruler: "Good Rabbi, what shall I do to inherit the Life of the Ages?" (aiōnios g166)
| וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ (aiōnios g166) |
19 "Why do you call me good?" replied Jesus; "there is no one good but One, namely God.
| ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ |
20 You know the Commandments: 'Do not commit adultery;' 'Do not murder;' 'Do not steal;' 'Do not lie in giving evidence;' 'Honour thy father and thy mother.'"
| את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ |
21 "All of those," he replied, "I have kept from my youth."
| ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃ |
22 On receiving this answer Jesus said to him, "There is still one thing wanting in you. Sell everything you possess and give the money to the poor, and you shall have wealth in Heaven; and then come, follow me."
| וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ |
23 But on hearing these words he was deeply sorrowful, for he was exceedingly rich.
| ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃ |
24 Jesus saw his sorrow, and said, "With how hard a struggle do the possessors of riches ever enter the Kingdom of God!
| וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ |
25 Why, it is easier for a camel to go through a needle's eye than for a rich man to enter the Kingdom of God."
| כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ |
26 "Who then can be saved?" exclaimed the hearers.
| ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃ |
27 "Things impossible with man," He replied, "are possible with God."
| ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃ |
28 Then Peter said, "See, we have given up our homes and have followed you."
| ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ |
29 "I solemnly tell you," replied Jesus, "that there is no one who has left house or wife, or brothers or parents or children, for the sake of God's Kingdom,
| ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃ |
30 who shall not certainly receive many times as much in this life, and in the age that is coming the Life of the Ages." (aiōn g165, aiōnios g166)
| ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166) |
31 Then He drew the Twelve to Him and said, "See, we are going up to Jerusalem, and everything written in the Prophets which refers to the Son of Man will be fulfilled.
| ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃ |
32 For He will be given up to the Gentiles, and be mocked, outraged and spit upon.
| כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ |
33 They will scourge Him and put Him to death, and on the third day He will rise to life again."
| ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃ |
34 Nothing of this did they understand. The words were a mystery to them, nor could they see what He meant.
| והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃ |
35 As Jesus came near to Jericho, there was a blind man sitting by the way-side begging.
| ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃ |
36 He heard a crowd of people going past, and inquired what it all meant.
| וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ |
37 "Jesus the Nazarene is passing by," they told him.
| ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ |
38 Then, at the top of his voice, he cried out, "Jesus, son of David, take pity on me."
| ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃ |
39 Those in front reproved him and tried to silence him; but he continued shouting, louder than ever, "Son of David, take pity on me."
| וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ |
40 At length Jesus stopped and desired them to bring the man to Him; and when he had come close to Him He asked him,
| ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃ |
41 "What shall I do for you?" "Sir," he replied, "let me recover my sight."
| מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ |
42 "Recover your sight," said Jesus: "your faith has cured you."
| ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ |
43 No sooner were the words spoken than the man regained his sight and followed Jesus, giving glory to God; and all the people, seeing it, gave praise to God.
| ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃ |
