Hebrews 4
1 Let us therefore fear, lest, a promise being left us of entering into his rest, any of you should seem to come short of it.
| על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃ |
2 For to us was the gospel preached, as well as to them: but the word which they heard did not profit them, not being mixed with faith in them that heard it.
| כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃ |
3 For we who have believed do enter into rest, as he said, As I have sworn in my wrath, if they shall enter into my rest: although the works were finished from the foundation of the world.
| כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃ |
4 For he spoke in a certain place of the seventh day on this wise, And God rested the seventh day from all his works.
| כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃ |
5 And in this place again, If they shall enter into my rest.
| ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃ |
6 Seeing therefore it remaineth that some must enter into it, and they to whom it was first preached entered not because of unbelief:
| ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃ |
7 Again, he limiteth a certain day, saying in David, To day, after so long a time; as it is said, To day if ye will hear his voice, harden not your hearts.
| לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃ |
8 For if Joshua had given them rest, then he would not afterward have spoken of another day.
| כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃ |
9 There remaineth therefore a rest to the people of God.
| על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃ |
10 For he that hath entered into his rest, he also hath ceased from his own works, as God did from his.
| כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃ |
11 Let us labour therefore to enter into that rest, lest any man fall after the same example of unbelief.
| לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃ |
12 For the word of God is living, and powerful, and sharper than any twoedged sword, piercing even to the dividing asunder of soul and spirit, and of the joints and marrow, and is a discerner of the thoughts and intents of the heart.
| כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃ |
13 Neither is there any creature that is hidden in his sight: but all things are naked and opened to the eyes of him with whom we have to do.
| ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃ |
14 Seeing then that we have a great high priest, that hath passed into the heavens, Jesus the Son of God, let us hold fast our profession.
| ועתה בהיות לנו כהן ראש גדול אשר עבר בשמים הוא ישוע בן האלהים נחזיקה בהודאתנו׃ |
15 For we have not an high priest who cannot be touched with the feeling of our infirmities; but who was in all points tempted as we are, yet without sin.
| כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא׃ |
16 Let us therefore come boldly to the throne of grace, that we may obtain mercy, and find grace to help in time of need.
| על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה׃ |
