Exodus 20
1 And God spoke all these words, saying,
| וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׃ |
2 I am the LORD thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage.
| אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ |
3 Thou shalt have no other gods before me.
| לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃ |
4 Thou shalt not make to thee any graven image, or any likeness of any thing that is in heaven above, or that is in the earth beneath, or that is in the water under the earth:
| לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ |
5 Thou shalt not bow down thyself to them, nor serve them: for I the LORD thy God am a jealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the children to the third and fourth generation of them that hate me;
| לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃ |
6 And showing mercy to thousands of them that love me, and keep my commandments.
| ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ |
7 Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh his name in vain.
| לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃ |
8 Remember the sabbath day, to keep it holy.
| זכור את יום השבת לקדשו׃ |
9 Six days shalt thou labour, and do all thy work:
| ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ |
10 But the seventh day is the sabbath of the LORD thy God: in it thou shalt not do any work, thou, nor thy son, nor thy daughter, thy male servant, nor thy female servant, nor thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates:
| ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃ |
11 For in six days the LORD made heaven and earth, the sea, and all that is in them, and rested the seventh day: therefore the LORD blessed the sabbath day, and hallowed it.
| כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃ |
12 Honour thy father and thy mother: that thy days may be long upon the land which the LORD thy God giveth thee.
| כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ |
13 Thou shalt not kill.
| לא תרצח׃ |
14 Thou shalt not commit adultery.
| לא תנאף׃ |
15 Thou shalt not steal.
| לא תגנב׃ |
16 Thou shalt not bear false witness against thy neighbour.
| לא תענה ברעך עד שקר׃ |
17 Thou shalt not covet thy neighbour’s house, thou shalt not covet thy neighbour’s wife, nor his male servant, nor his female servant, nor his ox, nor his donkey, nor any thing that is thy neighbour’s.
| לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ |
18 And all the people saw the thunderings, and the lightnings, and the noise of the trumpet, and the mountain smoking: and when the people saw it, they trembled, and stood afar off.
| וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃ |
19 And they said to Moses, Speak thou with us, and we will hear: but let not God speak with us, lest we die.
| ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות׃ |
20 And Moses said to the people, Fear not: for God is come to test you, and that his fear may be before your faces, that ye sin not.
| ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו׃ |
21 And the people stood afar off, and Moses drew near to the thick darkness where God was.
| ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים׃ |
22 And the LORD said to Moses, Thus thou shalt say to the children of Israel, Ye have seen that I have talked with you from heaven.
| ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם׃ |
23 Ye shall not make with me gods of silver, neither shall ye make to you gods of gold.
| לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃ |
24 An altar of earth thou shalt make to me, and shalt sacrifice on it thy burnt offerings, and thy peace offerings, thy sheep, and thy oxen: in all places where I record my name I will come to thee, and I will bless thee.
| מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך׃ |
25 And if thou wilt make me an altar of stone, thou shalt not build it of hewn stone: for if thou shalt lift up thy tool upon it, thou hast polluted it.
| ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃ |
26 Neither shalt thou go up by steps to my altar, that thy nakedness be not discovered on it.
| ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו׃ |
