2 Samuel 7
1 And it came to pass, when the king sat in his house, and the LORD had given him rest on every side from all his enemies;
| ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו |
2 That the king said to Nathan the prophet, See now, I dwell in an house of cedar, but the ark of God dwelleth within curtains.
| ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה |
3 And Nathan said to the king, Go, do all that is in thy heart; for the LORD is with thee.
| ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך |
4 And it came to pass that night, that the word of the LORD came to Nathan, saying,
| ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר |
5 Go and tell my servant David, Thus saith the LORD, Shalt thou build me an house for me to dwell in?
| לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי |
6 Though I have not dwelt in any house since the time that I brought the children of Israel out of Egypt, even to this day, but have walked in a tent and in a tabernacle.
| כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן |
7 In all the places in which I have walked with all the children of Israel have I spoken a word with any of the tribes of Israel, whom I commanded to feed my people Israel, saying, Why do ye not build me an house of cedar?
| בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים |
8 Now therefore so shalt thou say to my servant David, Thus saith the LORD of hosts, I took thee from the sheepfold, from following the sheep, to be ruler over my people, over Israel:
| ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן--להיות נגיד על עמי על ישראל |
9 And I was with thee wherever thou wentest, and have cut off all thy enemies out of thy sight, and have made thee a great name, like the name of the great men that are in the earth.
| ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ |
10 Moreover I will appoint a place for my people Israel, and will plant them, that they may dwell in a place of their own, and move no more; neither shall the children of wickedness afflict them any more, as in times past,
| ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה |
11 And as since the time that I commanded judges to be over my people Israel, and have caused thee to rest from all thy enemies. Also the LORD telleth thee that he will make thee an house.
| ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה |
12 And when thy days shall be fulfilled, and thou shalt sleep with thy fathers, I will set up thy seed after thee, who shall proceed out of thy own body, and I will establish his kingdom.
| כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו |
13 He shall build an house for my name, and I will establish the throne of his kingdom for ever.
| הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם |
14 I will be his father, and he shall be my son. If he shall commit iniquity, I will chasten him with the rod of men, and with the stripes of the children of men:
| אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן--אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם |
15 But my mercy shall not depart from him, as I took it from Saul, whom I put away before thee.
| וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך |
16 And thy house and thy kingdom shall be established for ever before thee: thy throne shall be established for ever.
| ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם |
17 According to all these words, and according to all this vision, so did Nathan speak to David.
| ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה--כן דבר נתן אל דוד |
18 Then king David went in, and sat before the LORD, and he said, Who am I, O Lord GOD? and what is my house, that thou hast brought me thus far?
| ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי--כי הבאתני עד הלם |
19 And this was yet a small thing in thy sight, O Lord GOD; but thou hast spoken also of thy servant’s house for a great while to come. And is this the manner of man, O Lord GOD?
| ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה |
20 And what can David say more to thee? for thou, Lord GOD, knowest thy servant.
| ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה |
21 For thy word’s sake, and according to thy own heart, hast thou done all these great things, to make thy servant know them.
| בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת--להודיע את עבדך |
22 Therefore thou art great, O LORD God: for there is none like thee, neither is there any God besides thee, according to all that we have heard with our ears.
| על כן גדלת יהוה אלהים כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו |
23 And what one nation in the earth is like thy people, even like Israel, whom God went to redeem for a people to himself, and to make him a name, and to do for you great things and terrible, for thy land, before thy people, whom thou didst redeem to thee from Egypt, from the nations and their gods?
| ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ--אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו |
24 For thou hast confirmed to thyself thy people Israel to be a people to thee for ever: and thou, LORD, art become their God.
| ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים |
25 And now, O LORD God, the word that thou hast spoken concerning thy servant, and concerning his house, establish it for ever, and do as thou hast said.
| ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת |
26 And let thy name be magnified for ever, saying, The LORD of hosts is the God over Israel: and let the house of thy servant David be established before thee.
| ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך |
27 For thou, O LORD of hosts, God of Israel, hast revealed to thy servant, saying, I will build thee an house: therefore hath thy servant found in his heart to pray this prayer to thee.
| כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת |
28 And now, O Lord GOD, thou art that God, and thy words are true, and thou hast promised this goodness to thy servant:
| ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת |
29 Therefore now let it please thee to bless the house of thy servant, that it may continue for ever before thee: for thou, O Lord GOD, hast spoken it: and with thy blessing let the house of thy servant be blessed for ever.
| ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם |
