Acts 22
1 “Brothers and fathers, listen to my defense which I will now make to you.”
| אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם׃ |
2 When the crowd heard Paul speak to them in the Hebrew language, they became quiet. He said,
| ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר׃ |
3 “I am a Jew, born in Tarsus of Cilicia, but educated in this city at the feet of Gamaliel. I was instructed according to the strict ways of the law of our fathers. I am zealous for God, just as all of you are today.
| ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום׃ |
4 I persecuted this Way to the death, binding up and delivering them to prison both men and women,
| וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים׃ |
5 as the high priest and all the elders can bear witness. I received letters from them for the brothers in Damascus, and went there to bring them back in bonds to Jerusalem in order for them to be punished.
| כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו׃ |
6 It happened that when I was traveling and nearing Damascus, about noon suddenly a great light from heaven began to shine around me.
| ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים׃ |
7 I fell to the ground and heard a voice say to me, 'Saul, Saul, why are you persecuting me?'
| ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני׃ |
8 I answered, 'Who are you, Lord?' He said to me, 'I am Jesus of Nazareth, whom you are persecuting.'
| ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו׃ |
9 Those who were with me saw the light, but they did not understand the voice of him who spoke to me.
| והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו׃ |
10 I said, 'What should I do, Lord?' The Lord said to me, 'Arise and go into Damascus; there you will be told everything that you must do.'
| ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות׃ |
11 I could not see because of that light's brightness, and being led by the hands of those who were with me, I came into Damascus.
| ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק׃ |
12 There I met a man named Ananias, a devout man according to the law and well spoken of by all the Jews who lived there.
| ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם׃ |
13 He came to me, stood by me, and said, 'Brother Saul, receive your sight.' In that very hour I saw him.
| ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו׃ |
14 Then he said, 'The God of our fathers has chosen you to know his will, to see the Righteous One, and to hear the voice coming from his own mouth.
| ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו׃ |
15 For you shall be a witness for him to all men about what you have seen and heard.
| כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת׃ |
16 Now why are you waiting? Arise, be baptized, and wash away your sins, calling on his name.'
| ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃ |
17 After I had returned to Jerusalem, and while I was praying in the temple, it happened that I was given a vision.
| ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה׃ |
18 I saw him say to me, 'Hurry and leave Jerusalem quickly, because they will not accept your testimony about me.'
| וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי׃ |
19 I said, 'Lord, they themselves know that I imprisoned and beat those who believed in you in every synagogue.
| ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך׃ |
20 When the blood of Stephen your witness was spilled, I also was standing by and agreeing, and I was guarding the cloaks of those who killed him.'
| ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו׃ |
21 But he said to me, 'Go, because I will send you far away to the Gentiles.'”
| ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך׃ |
22 They listened to him until he said this. Then they shouted and said, “Away with such a fellow from the earth, for it is not right that he should live.”
| וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה׃ |
23 As they were shouting, throwing off their cloaks, and throwing dust into the air,
| ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה׃ |
24 the chief captain commanded Paul to be brought into the fortress. He ordered that he should be questioned with scourging, so that he himself might know why they were shouting against him like that.
| ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו׃ |
25 When they had tied him up with the thongs, Paul said to the centurion who was standing by, “Is it lawful for you to scourge a man who is a Roman and who has not been put on trial?”
| ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט׃ |
26 When the centurion heard this, he went to the chief captain and told him, saying, “What are you about to do? For this man is a Roman citizen.”
| וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא׃ |
27 The chief captain came and said to him, “Tell me, are you a Roman citizen?” Paul said, “Yes.”
| ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן׃ |
28 The chief captain answered, “It was only with a large amount of money that I acquired citizenship.” But Paul said, “I was born a Roman citizen.”
| ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה׃ |
29 Then the men who were going to question him left him immediately. The chief captain also was afraid, when he learned that Paul was a Roman citizen, because he had tied him up.
| אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו׃ |
30 On the next day, the chief captain wanted to know the truth about the Jews' accusations against Paul. So he untied his bonds and ordered the chief priests and all the council to meet. Then he brought Paul down and placed him in their midst.
| וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם׃ |
