Matthew 21
1 When they drew near to Jerusalem and came to Bethsphage, at the Mount of Olives, Jesus sent two disciples ahead,
| ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃ |
2 telling them, “Go into the village ahead of you, and immediately you will find a donkey tied there and a colt with it. Untie them and bring them to me.
| ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃ |
3 If anyone says anything to you, say, ‘The Lord has need of them.’ And immediately he will send them.”
| וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃ |
4 Now all this took place to fulfill what the Lord had spoken through the prophet:
| וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃ |
5 “Say to the daughter of Zion, ‘Behold, yoʋr king is coming to yoʋ, humble and mounted on a donkey, and a colt, the foal of a beast of burden.’”
| אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃ |
6 So the disciples went and did just as Jesus had directed them.
| וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃ |
7 They brought the donkey and the colt and laid on them their garments, and Jesus sat on them.
| ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃ |
8 A very large crowd spread their garments on the road, and others cut down branches from the trees and also spread them on the road.
| ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃ |
9 The crowds that went ahead of him and those that followed were crying out, “Hosanna to the Son of David! Blessed is he who comes in the name of the Lord! Hosanna in the highest!”
| והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃ |
10 As he came into Jerusalem, the whole city was stirred up, saying, “Who is this?”
| ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃ |
11 So the crowds were saying, “This is Jesus the prophet, who is from Nazareth of Galilee.”
| ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃ |
12 Then Jesus entered the courts of God's temple and drove out all who were selling and buying there. He overturned the tables of the money changers and the seats of those who were selling doves.
| ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ |
13 And he said to them, “It is written, ‘My house shall be called a house of prayer,’ but you have made it a den of robbers.”
| ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃ |
14 Then the lame and the blind came to him in the temple courts, and he healed them.
| ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃ |
15 But when the chief priests and the scribes saw the wonderful things that he did and the children crying out in the temple courts, “Hosanna to the Son of David,” they were indignant
| ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃ |
16 and said to him, “Do yoʋ hear what these children are saying?” Jesus said to them, “Yes, have you never read, ‘Out of the mouths of babies and nursing infants yoʋ have prepared praise’?”
| ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃ |
17 And leaving them, he went out of the city to Bethany and spent the night there.
| ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃ |
18 Early in the morning, as Jesus was returning to the city, he was hungry.
| ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃ |
19 Seeing a lone fig tree by the road, he came to it and found nothing on it but leaves. Then he said to it, “May there never be any fruit from yoʋ again.” And at once the fig tree withered. (aiōn g165)
| וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃ (aiōn g165) |
20 When the disciples saw it, they were amazed, saying, “How did the fig tree wither all at once?”
| ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃ |
21 Jesus answered them, “Truly I say to you, if you have faith and do not doubt, not only will you do what has been done to the fig tree, but even if you say to this mountain, ‘Be taken up and thrown into the sea,’ it will happen.
| ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃ |
22 And if you have faith, you will receive whatever you ask for in prayer.”
| וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃ |
23 When he entered the temple courts, the chief priests and the elders of the people came up to him as he was teaching and said, “By what authority are yoʋ doing these things? And who gave yoʋ this authority?”
| ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃ |
24 Jesus answered them, “I will also ask you one question. If you tell me the answer, I will also tell you by what authority I am doing these things.
| ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ |
25 Where did John's authority to baptize come from? From heaven or from men?” So they discussed it among themselves, saying, “If we say, ‘From heaven,’ he will say to us, ‘Why then did you not believe him?’
| טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃ |
26 But we are afraid of what the crowd might do if we say, ‘From men,’ for everyone regards John as a prophet.”
| אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃ |
27 So they answered Jesus, “We do not know.” Then he said to them, “Neither will I tell you by what authority I am doing these things.
| ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ |
28 “But what do you think? A man had two sons. He went to his first son and said, ‘Son, go work today in my vineyard.’
| אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ |
29 His son answered, ‘I will not,’ but afterward he changed his mind and went.
| ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ |
30 Then the man went to his second son and said the same thing. His second son answered, ‘I will go, sir,’ but he did not go.
| ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃ |
31 Which of the two did the will of his father?” They said to him, “The first.” Jesus said to them, “Truly I say to you, tax collectors and prostitutes are entering the kingdom of God ahead of you.
| מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃ |
32 For John came to you in the way of righteousness, and you did not believe him, but tax collectors and prostitutes believed him. Yet even after you saw it, you did not change your minds and believe him.
| כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃ |
33 “Listen to another parable: There was a master of a house who planted a vineyard, put a fence around it, dug a winepress in it, built a tower, leased it to farmers, and left the country.
| משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ |
34 When the season for fruit drew near, he sent his servants to the farmers to receive his fruit.
| ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ |
35 But the farmers took his servants; they beat one, killed another, and stoned yet another.
| ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ |
36 Again he sent other servants, more than the first. But the farmers treated them in the same way.
| ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ |
37 Last of all, he sent them his son, saying, ‘They will have respect for my son.’
| ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ |
38 But when the farmers saw the son, they said among themselves, ‘This is the heir. Come, let us kill him and take possession of his inheritance.’
| ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ |
39 So they took him, threw him out of the vineyard, and killed him.
| ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃ |
40 Now when the owner of the vineyard comes, what will he do to those farmers?”
| והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ |
41 They said to him, “He will bring those wretches to a wretched end and lease the vineyard to other farmers who will give him the fruits in their seasons.”
| ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ |
42 Jesus said to them, “Have you never read in the Scriptures, ‘The stone that the builders rejected has become the cornerstone; this was the Lord's doing, and it is amazing in our eyes’?
| ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ |
43 Therefore I tell you that the kingdom of God will be taken away from you and given to a people who will produce its fruit.
| על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃ |
44 He who falls on this stone will be broken to pieces, but anyone on whom it falls will be crushed.”
| והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ |
45 When the chief priests and the Pharisees heard Jesus' parables, they knew he was speaking about them.
| ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ |
46 Although they were looking for a way to arrest him, they were afraid of the crowds, because the people regarded him as a prophet.
| ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃ |
