Acts 2
1 And during the arriving of the day of Pentecost they were (all *N+kO) (together *N+KO) in the one [place].
| וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃ |
2 And came suddenly out of heaven a sound like [the] rushing of a wind violent and it filled all the house where they were sitting
| ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ |
3 And there appeared to them dividing tongues as of fire (and *N+kO) sat upon one each of them
| ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃ |
4 And they were filled with (all *N+kO) Spirit Holy and began to speak in other tongues even as the Spirit was giving to utter forth to them.
| וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃ |
5 Were now (in *N+kO) Jerusalem dwelling Jews, men devout from every nation of those under heaven.
| ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃ |
6 When was happening now sound this came together the multitude and was confounded, because (was hearing *NK+o) one each in their own language speaking them.
| ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃ |
7 They were amazed then (all *KO) and were marveling saying (to one another: *K) (Surely *NK+o) behold (all *N+kO) these are who are speaking Galileans?
| וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃ |
8 And how we ourselves hear each in the own language of us in which we were born?
| ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃ |
9 Parthians and Medes and Elamites and those inhabiting Mesopotamia, Judea also and Cappadocia, Pontus and Asia,
| פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃ |
10 Phrygia both and Pamphylia, Egypt and the parts of Libya that [are] around Cyrene and those visiting [here] from Rome, Jews both and converts,
| פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃ |
11 Cretans and Arabs — [do] we hear speaking them in our own tongues the great things of God?
| כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃ |
12 Were amazed then all and (they were perplexed *N+kO) other to other saying; What (maybe *k) (intends *N+kO) this to be?
| וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃ |
13 Others however (mocking *N+kO) were saying that Of new wine filled they are.
| ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃ |
14 Having stood up however Peter with the eleven he lifted up the voice of him and spoke forth to them: Men of Judea and you who [are] inhabiting Jerusalem (all, *N+kO) this to you known should be and do give heed to the declarations of mine.
| אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃ |
15 Not for as you yourselves suppose these are drunkards, it is for [the] hour third of the day,
| כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃ |
16 but this is that spoken through the prophet Joel:
| אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃ |
17 And it will be in the last days, says God, I will pour out of the Spirit of Mine upon all flesh and will prophesy the sons of you and the daughters of you, and the young men of you visions will behold and the elders of you (dreams *N+kO) will dream.
| והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃ |
18 and even upon the servants of Mine and upon the handmaidens of Mine in the days those I will pour out of the Spirit of Mine and they will prophesy.
| וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ |
19 and I will show wonders in heaven above and signs on the earth below, blood and fire and vapor of smoke.
| ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃ |
20 The sun will be turned into darkness and the moon into blood, before (than *ko) coming (the *ko) day of [the] Lord great and glorious.
| השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ |
21 And it will be, everyone who (when *NK+o) they shall call upon the name of [the] Lord will be saved.’
| והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ |
22 Men Israelites, do hear words these: Jesus of Nazareth, a man set forth by God to you by miracles and by wonders and by signs which did through Him God in [the] midst of you, even as (also *k) you yourselves know,
| אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃ |
23 Him by the determined plan and foreknowledge of God delivered up (having taken *K) through (hand *N+kO) lawless having crucified You executed,
| אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃ |
24 whom God raised up having loosed the agony of death, inasmuch as not it was possible [for] to be held Him by it.
| והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃ |
25 David for says about Him: I was foresseeing the Lord before me through all [times], because at [the] right hand of me He is that not I may be shaken;
| כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ |
26 Because of this was glad the heart of mine and rejoiced the tongue of mine, and now also the flesh of mine will dwell in hope.
| לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃ |
27 for not You will abandon the soul of mine into (Hades, *N+kO) nor will You allow the Holy One of You to see decay. (Hadēs g86)
| כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃ (Hadēs g86) |
28 You have made known to me [the] paths of life, You will fill me with joy in the presence of You.’
| תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃ |
29 Men brothers, it is permitted [me] to speak with freedom to you concerning the patriarch David that both he died and was buried and the tomb of him is among us unto day this.
| אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃ |
30 A prophet therefore being and knowing that with an oath swore to him God out of [the] fruit of the loins of him (according to flesh going to raise up the Christ *K) to set upon (the throne *N+kO) of him,
| והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃ |
31 Having foreseen he spoke concerning the resurrection of the Christ that (neither was He left behind *N+kO) (the soul of him *K) into (Hades nor *N+kO) the flesh of Him saw decay. (Hadēs g86)
| לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃ (Hadēs g86) |
32 This Jesus has raised up God, of which all we ourselves are witnesses.
| את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃ |
33 To the right hand therefore of God having been exalted and the promise of the Spirit Holy having received from the Father He has poured out this which (now *k) you yourselves (both *no) are seeing and hearing.
| ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃ |
34 Not for David ascended into the heavens, he says however himself: Said the Lord to the Lord of me; do sit at [the] right hand of Me,
| כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ |
35 until when I may place the enemies of You a footstool of the feet of You.’
| עד אשית איביך הדם לרגליך׃ |
36 Assuredly therefore should know all [the] house of Israel that both Lord Him and Christ has made God — this Jesus whom you yourselves crucified.
| לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃ |
37 Having heard then they were pierced (to the heart, *N+kO) they said then to Peter and the other apostles; What (shall we do, *N+kO) men brothers?
| ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃ |
38 Peter then to them; do repent (he declared *N+kO) and should be baptized every one of you (in *NK+o) the name of Jesus Christ for the forgiveness (of the *no) sins (of you *no) and you will receive the gift of the Holy Spirit;
| ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃ |
39 To you for is the promise and to the children of you and to all those at a distance, as many as maybe may call to Himself [the] Lord the God of us.
| כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃ |
40 in other And words many (he earnestly testified *N+kO) and was exhorting (them *no) saying; do be saved from the generation perverse this.
| ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃ |
41 Those indeed therefore (gladly *K) having received the word of him were baptized and were added (on *no) the day that souls about three thousand.
| ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃ |
42 They were now steadfastly continuing in the teaching of the apostles and in fellowship, (and *k) in the breaking of the bread and in the prayers.
| ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃ |
43 (There was becoming *N+kO) then upon every soul awe, many (and both *NK+o) wonders and signs through the apostles were taking place.
| ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃ |
44 All now those (believing *NK+o) were together the same and were having all things in common,
| וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃ |
45 and the possessions and the goods they were selling and they were dividing them to all as would anyone need had;
| ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃ |
46 Every day and steadfastly continuing with one accord in the temple, breaking then at each house bread they were partaking of food with gladness and sincerity of heart
| ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃ |
47 praising God and having favor with all the people. And the Lord was adding those who were being saved every day (to *no) (them. *N+kO)
| ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃ |
