Matthew 10
1 And, calling near his twelve disciples, he gave them authority over impure spirits, —so as to be casting them out, and curing every disease and every infirmity.
| ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ |
2 Now, the twelve apostles’ names, are these: —first Simon, who is called Peter, and Andrew his brother, —and James, the son of Zebedee, and John, his brother;
| ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃ |
3 Philip, and Bartholomew, —Thomas, and Matthew, the tax-collector; James, the son of Alphaeus, and Thadaeus;
| פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃ |
4 Simon, the zealot, and Judas Iscariot, who also delivered him up.
| שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃ |
5 These twelve, Jesus sent forth, charging them, saying: —Into any way to the nations, do not depart, —and, into any city of Samaritans, do not enter;
| את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃ |
6 But be going, rather, unto the lost sheep of the house of Israel.
| כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ |
7 And, as ye go, proclaim, saying, The kingdom of the heavens hath drawn near!
| ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃ |
8 Be curing, the sick, raising, the dead, —cleansing, lepers, casting out, demons: freely, ye have, received, freely, give.
| רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃ |
9 Ye may procure—neither gold, nor silver, nor copper, for your belts, —
| לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ |
10 neither satchel for journey, nor two tunics, nor sandals, nor staff; for, worthy, is the labourer, of his maintenance.
| ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃ |
11 And, into whatsoever city or village ye enter, search out who in it is, worthy, and, there, abide, till ye go forth.
| וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ |
12 And, as ye enter the house, salute it;
| ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃ |
13 And, if the house be worthy, let your peace come upon it, but, if it be not worthy, let your peace, unto you, return.
| והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃ |
14 And, whosoever shall neither welcome you, nor hear your words, as ye go forth outside that house or city, shake off the dust of your feet:
| וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃ |
15 Verily, I say unto you, —More tolerable, will it be, for the land of Sodom and Gomorrha in the day of judgment, than for, that, city!
| אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃ |
16 Lo! I, send you forth as sheep amidst wolves; become ye therefore—prudent, as serpents, and simple, as doves.
| הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃ |
17 But beware of men; for they will deliver you up into high-councils, and, in their synagogues, will they scourge you, —
| והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ |
18 And, before both governor and kings, shall ye be brought, for my sake—for a witness to them and the nations.
| ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ |
19 And, when they deliver you up, be not anxious how or what ye shall speak, —for it shall be given you in that hour what ye shall speak;
| וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ |
20 For it is not, ye, who are speaking, but, the Spirit of your Father, that is speaking in you.
| כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃ |
21 And, brother, will deliver up, brother, unto death, and, father, child, —and, children, will rise up, against parents, and will put them to death.
| והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ |
22 And ye will be hated by all, because of my name, —but, he that endureth throughout, the same, shall be saved.
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ |
23 And, when they persecute you in this city, flee into another, —for, verily, I say unto you, in nowise shall ye finish the cities of Israel, till, he Son of Man, come.
| ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃ |
24 A, disciple, is not above, the teacher, nor, a servant, above, his lord:
| אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃ |
25 Sufficient for the disciple, that he become, as his teacher, and, the servant, as, his lord. If, the master of the house, Beelzebul, they called, how much more, the men of his house!
| דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃ |
26 Then do not fear them, —for, nothing hath been covered, which shall not be, uncovered, and, hidden, which shall not be, made known.
| על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ |
27 What I am saying to you in the darkness, tell ye in the light, —and, what [whispered] into the ear ye are hearing, proclaim ye on the housetops.
| את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ |
28 And be not in fear, by reason of them that are killing the body, —and, the soul, are not able to kill. But fear, rather, him who is able, both soul and body, to destroy in gehenna! (Geenna g1067)
| ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃ (Geenna g1067) |
29 Are not, two sparrows, for a farthing, sold? And, one from among them, shall not fall upon the ground, without your Father;
| הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ |
30 But, even the hairs of, your, head, have all been numbered.
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ |
31 Then be not in fear—than many sparrows, better are, ye!
| לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃ |
32 Every one therefore who shall confess me before men, I also, will confess, him, before my Father who is in the heavens;
| הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ |
33 But, whoever shall deny me before men, I also, will deny, him, before my Father who is in the heavens.
| ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ |
34 Do not think, that I came to thrust peace upon the earth, —I came not to thrust, peace, but, a sword;
| אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃ |
35 For I came to set at variance—a man, against, his father, and, a daughter, against, her mother, and, a bride, against, her mother-in-law;
| כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ |
36 And, a man foes, are, they of his own house.
| ואיבי איש אנשי ביתו׃ |
37 He that loveth father or mother above me, is not, worthy, of me, —and, he that loveth son or daughter above me, is not, worthy, of me;
| האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ |
38 And, he that doth not take his cross and follow after me, is not, worthy, of me.
| ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ |
39 He that hath found his life, shall lose it, —and, he that hath lost his life, for my sake, shall find it.
| המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃ |
40 He that giveth welcome unto you, unto me, giveth welcome, and, he that, unto me, giveth welcome, giveth welcome—unto him that sent me forth.
| המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃ |
41 He that giveth welcome unto a prophet, in the name of a prophet, the reward of a prophet, shall receive; and, he that giveth welcome unto a righteous man, in the name of a righteous man, the reward of a righteous man, shall receive; —
| המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃ |
42 And, whosoever shall give to drink—unto one of these little ones—a cup of cold water only, in the name of a disciple, Verily, I say unto you, in nowise, shall lose his reward!
| והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ |
