Job 40
1 And Yahweh responded to Job, and said: —
| ויען יהוה את-איוב ויאמר |
2 Shall a reprover contend, with the Almighty? He that disputeth with GOD, let him answer it!
| הרב עם-שדי יסור מוכיח אלוה יעננה |
3 Then Job responded to Yahweh, and said: —
| ויען איוב את-יהוה ויאמר |
4 Lo! I am of no account, what shall I reply to thee? My hand, have I laid on my mouth:
| הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו-פי |
5 Once, have I spoken, but I will not proceed, yea twice, but I will not add.
| אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף |
6 So then Yahweh responded to Job, out of a storm, and said: —
| ויען-יהוה את-איוב מנסערה (מן סערה) ויאמר |
7 Gird, I pray thee—as a strong man—thy loins, I will ask thee, and inform thou me.
| אזר-נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני |
8 Wilt thou even frustrate my justice? Wilt thou condemn me, that thou mayest appear right?
| האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק |
9 But if, an arm like GOD, thou hast, and, with a voice like his, thou canst thunder,
| ואם-זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם |
10 Deck thyself, I pray thee, with majesty and grandeur, Yea, with dignity and splendour, thou shalt clothe thyself;
| עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש |
11 Pour out thy transports of anger, and look on every one who is high, and lay him low;
| הפץ עברות אפך וראה כל-גאה והשפילהו |
12 Look on every one who is high, and humble him, yea tread down the lawless, on the spot:
| ראה כל-גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם |
13 Hide them in the dust all together, Their faces, bind thou in darkness;
| טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון |
14 And, even I myself, will praise thee, in that thine own right hand can bring thee salvation.
| וגם-אני אודך כי-תושע לך ימינך |
15 Behold, I pray thee, the Hippopotamus, which I made with thee, Grass—like the ox, he eateth;
| הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך חציר כבקר יאכל |
16 Behold, I pray thee, his strength in his loins, and his force, in the muscles of his belly;
| הנה-נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו |
17 He bendeth down his tail like a cedar, the sinews of his thighs, are twisted together;
| יחפץ זנבו כמו-ארז גידי פחדו ישרגו |
18 His bones, are barrels of bronze, his frame, is like hammered bars of iron:
| עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל |
19 He, is the beginning of the ways of GOD, Let his maker, present him his sword:
| הוא ראשית דרכי-אל העשו יגש חרבו |
20 Surely the mountains bring, produce, to him, where, all the wild beasts of the field, do play;
| כי-בול הרים ישאו-לו וכל-חית השדה ישחקו-שם |
21 Under the lotus-trees, he lieth down, in a covert of reed and swamp;
| תחת-צאלים ישכב-- בסתר קנה ובצה |
22 The lotus-trees cover him with their shade, the willows of the torrent-bed compass him about;
| יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי-נחל |
23 Lo! the river becometh insolent—he is not alarmed! He is confident, though a Jordan burst forth to his mouth:
| הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי-יגיח ירדן אל-פיהו |
24 Before his eyes, shall he be caught? With a hook, can one pierce his nose?
| בעיניו יקחנו במוקשים ינקב-אף |
