Job 32

1 So these three men ceased to respond to Job, because, he, was righteous in their eyes.

וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו

2 Then was kindled the anger of Elihu, son of Barachel the Buzite of the family of Ram, —against Job, was kindled his anger, because he justified his own soul rather than God;

ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים

3 and, against his three friends, was kindled his anger, —because that they found not a response, and condemned God.

ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב

4 But, Elihu, had waited for Job with words, because the others were older than he.

ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים

5 Howbeit, when Elihu saw that there was no response in the mouth of the three men, then was kindled his anger.

וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו

6 So then Elihu, son of Barachel, the Buzite, responded and said: —Young, am I, whereas, ye, are aged, For this cause, I faltered, and feared—to shew my knowledge unto you:

ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם

7 I said, Days, should speak, —and, the multitude of years, should make known wisdom.

אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה

8 Yet surely, there is a spirit in men, and, the inspiration of the Almighty, giveth them understanding;

אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם

9 Great men, may not be wise, nor, elders, understand justice.

לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט

10 Therefore, I said, Hearken unto me, I will show my knowledge—even I.

לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני

11 Lo! I waited for your words, I kept giving ear for your reasons, until ye should search out what to say;

הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין

12 Yea, unto you, gave I diligent heed, —But lo! there was, for Job, nothing to convince, nor could you of you answer his speeches.

ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם

13 Lest ye should say, We have found out wisdom. GOD, must put him to flight, not man.

פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש

14 Since he directed not to me discourse, therefore, with your speeches, will I not reply to him.

ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו

15 They were dismayed, they responded no more, they suffered speech to forsake them;

חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים

16 Though I waited, yet could they not speak, Surely they came to a stand, they responded no more.

והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד

17 I will respond, even I—on my part, I will shew my knowledge, even I!

אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני

18 For I am full of discourse, The spirit in my bosom, presseth me on.

כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני

19 Lo! my bosom, is like wine not opened, Like new wine-skins, it will burst.

הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע

20 I will speak, that I may freely breathe, I will open my lips and respond.

אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה

21 Let me be partial to no man, and, unto no son of earth, give flattering titles,

אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה

22 Surely I know not how to give flattering titles, How soon might my Maker take me away!

כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני