Isaiah 22
1 The oracle on the valley of vision, —What aileth thee, then, That thou art wholly gone up to the house-tops?
| משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות |
2 With tumults, art thou filled, thou citadel in commotion! city exultant! Thy slain, are Not the slain, of the sword, Nor the dead in battle.
| תשאות מלאה עיר הומיה--קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה |
3 All thy ruler, having fled, together, by the bow, are taken captive: All found in thee have been taken captive, together, Far away, have they fled.
| כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו |
4 For this cause, I said—Look away from me, Bitterly, will I weep, —Do not press to comfort me, For the ruin of the daughter of my people.
| על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי |
5 For a day of confusion and downtreading and perplexity, pertaineth to My Lord, Yahweh of hosts, in the valley of vision, an undermining of walls, and a crying for help to the mountain.
| כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות--בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר |
6 Yea, Elam, beareth the quiver, With trains of men, [and] horsemen, —And, Kir, hath uncovered the shield.
| ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן |
7 And it hath come to pass that the choice of thy vales, are full of chariots; Yea, the horsemen, have set themselves, in array, at the gate.
| ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה |
8 Then removed he the veil of Judah, —Yea thou didst peer on that day, into the armoury of the forest-house;
| ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער |
9 And the breaches in the city of David, ye beheld for they were many, —So ye gathered together the waters of the lower pool;
| ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה |
10 And the houses of Jerusalem, ye counted, —And brake down the houses, to fortify the wall;
| ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה |
11 And a reservoir, ye made between the two walls, for the waters of the ancient pool, —And had no regard unto him that made it, Nor unto him that formed it long ago, had ye respect.
| ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם |
12 And, when My Lord Yahweh of hosts called in that day, —for weeping, and for lamentation, and for shaving bare and for girding with sackcloth,
| ויקרא אדני יהוה צבאות--ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק |
13 Then lo! joy and rejoicing, killing oxen and slaughtering sheep, eating flesh and drinking wine, —Let us eat and drink, For to-morrow, we may die!
| והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות |
14 Therefore did Yahweh reveal himself in mine ears. Surely there shall be no propitiatory-covering put over this iniquity for you until ye die, Saith My Lord Yahweh of hosts.
| ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות |
15 Thus, said My Lord Yahweh, of hosts, Come go in unto this steward, Unto Shebna, who is over the house:
| כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית |
16 What doest thou here? And whom hast thou here? That thou hast hewn for thyself here a sepulchre, —As one hewing on high his sepulchre, Cutting out in the cliff a habitation for himself?
| מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו |
17 Lo! Yahweh, is about to hurl thee, with a hurl, O mighty man, —And roll thee with a roll;
| הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה |
18 He will, toss, thee, with a toss, like a ball, into a country wide on both hands, —There, shalt thou die, And there shall thy glorious chariots be the contempt of the house of thy lord.
| צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך--קלון בית אדניך |
19 Thus will I thrust thee out from thine office, —And from thy station, shall one tear thee down.
| והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך |
20 And it shall come to pass in that day, That I will call for my servant, for Eliakim son of Hilkiah,
| והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו |
21 And will clothe him with thy tunic And with thy girdle, will I gird him, And thine authority, will I deliver into his hand, —So shall he become a father To the inhabitant of Jerusalem and To the house of Judah.
| והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה |
22 And I will lay the key of the house of David upon his shoulder, —And he shall open and none shall shut, And shut and none shall open;
| ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח |
23 And I will fasten him as a peg in a sure place, —And he shall become a throne of glory, to the house of his father;
| ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו |
24 And they shall hang upon him all the weight of his father’s house—The offshoots and the side-twigs—All the small vessels, Both the cups and all the jugs
| ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן--מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים |
25 In that day, —Declareth Yahweh of hosts Shall the peg, give way, that was fastened in a sure place, —Yea it shall be cut off and fall And the burden that was upon it shall perish, For, Yahweh, hath spoken!
| ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה--כי יהוה דבר |
