Psalms 44
1 For the Chief Musician; [a Psalm] of the sons of Korah. Maschil. We have heard with our ears, O God, our fathers have told us, what work thou didst in their days, in the days of old.
| למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ |
2 Thou didst drive out the nations with thy hand, and plantedst them in; thou didst afflict the peoples, and didst spread them abroad.
| אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ |
3 For they gat not the land in possession by their own sword, neither did their own arm save them: but thy right hand, and thine arm, and the light of thy countenance, because thou hadst a favour unto them.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ |
4 Thou art my King, O God: command deliverance for Jacob.
| אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ |
5 Through thee will we push down our adversaries: through thy name will we tread them under that rise up against us.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ |
6 For I will not trust in my bow, neither shall my sword save me.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ |
7 But thou hast saved us from our adversaries, and hast put them to shame that hate us.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ |
8 In God have we made our boast all the day long, and we will give thanks unto thy name for ever. (Selah)
| באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ |
9 But now thou hast cast [us] off, and brought us to dishonour; and goest not forth with our hosts.
| אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ |
10 Thou makest us to turn back from the adversary: and they which hate us spoil for themselves.
| תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ |
11 Thou hast given us like sheep [appointed] for meat; and hast scattered us among the nations.
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ |
12 Thou sellest thy people for nought, and hast not increased [thy wealth] by their price.
| תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ |
13 Thou makest us a reproach to our neighbours, a scorn and a derision to them that are round about us.
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ |
14 Thou makest us a byword among the nations, a shaking of the head among the peoples.
| תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ |
15 All the day long is my dishonour before me, and the shame of my face hath covered me,
| כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ |
16 For the voice of him that reproacheth and blasphemeth; by reason of the enemy and the avenger.
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ |
17 All this is come upon us; yet have we not forgotten thee, neither have we dealt falsely in thy covenant.
| כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ |
18 Our heart is not turned back, neither have our steps declined from thy way;
| לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ |
19 That thou hast sore broken us in the place of jackals, and covered us with the shadow of death.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ |
20 If we have forgotten the name of our God, or spread forth our hands to a strange god;
| אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ |
21 Shall not God search this out? for he knoweth the secrets of the heart.
| הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ |
22 Yea, for thy sake are we killed all the day long; we are counted as sheep for the slaughter.
| כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ |
23 Awake, why sleepest thou, O Lord? arise, cast [us] not off for ever.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ |
24 Wherefore hidest thou thy face, and forgettest our affliction and our oppression?
| למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ |
25 For our soul is bowed down to the dust: our belly cleaveth unto the earth.
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ |
26 Rise up for our help, and redeem us for thy lovingkindness’ sake.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ |
