Numbers 9
1 And the LORD spake unto Moses in the wilderness of Sinai, in the first month of the second year after they were come out of the land of Egypt, saying,
| וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון--לאמר |
2 Moreover let the children of Israel keep the passover in its appointed season.
| ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו |
3 In the fourteenth day of this month, at even, ye shall keep it in its appointed season: according to all the statutes of it, and according to all the ordinances thereof, shall ye keep it.
| בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו--במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו |
4 And Moses spake unto the children of Israel, that they should keep the passover.
| וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח |
5 And they kept the passover in the first [month], on the fourteenth day of the month, at even, in the wilderness of Sinai: according to all that the LORD commanded Moses, so did the children of Israel.
| ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים--במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה--כן עשו בני ישראל |
6 And there were certain men, who were unclean by the dead body of a man, so that they could not keep the passover on that day: and they came before Moses and before Aaron on that day:
| ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן--ביום ההוא |
7 and those men said unto him, We are unclean by the dead body of a man: wherefore are we kept back, that we may not offer the oblation of the LORD in its appointed season among the children of Israel?
| ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל |
8 And Moses said unto them, Stay ye; that I may hear what the LORD will command concerning you.
| ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם |
9 And the LORD spake unto Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
10 Speak unto the children of Israel, saying, If any man of you or of your generations shall be unclean by reason of a dead body, or be in a journey afar off, yet he shall keep the passover unto the LORD:
| דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה |
11 in the second month on the fourteenth day at even they shall keep it; they shall eat it with unleavened bread and bitter herbs:
| בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים--יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו |
12 they shall leave none of it unto the morning, nor break a bone thereof: according to all the statute of the passover they shall keep it.
| לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו |
13 But the man that is clean, and is not in a journey, and forbeareth to keep the passover, that soul shall be cut off from his people: because he offered not the oblation of the LORD in its appointed season, that man shall bear his sin.
| והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו--חטאו ישא האיש ההוא |
14 And if a stranger shall sojourn among you, and will keep the passover unto the LORD; according to the statute of the passover, and according to the ordinance thereof, so shall he do: ye shall have one statute, both for the stranger, and for him that is born in the land.
| וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה--כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ |
15 And on the day that the tabernacle was reared up the cloud covered the tabernacle, even the tent of the testimony: and at even it was upon the tabernacle as it were the appearance of fire, until morning.
| וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש--עד בקר |
16 So it was alway: the cloud covered it, and the appearance of fire by night.
| כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה |
17 And whenever the cloud was taken up from over the Tent, then after that the children of Israel journeyed: and in the place where the cloud abode, there the children of Israel encamped.
| ולפי העלות הענן מעל האהל--ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן--שם יחנו בני ישראל |
18 At the commandment of the LORD the children of Israel journeyed, and at the commandment of the LORD they encamped: as long as the cloud abode upon the tabernacle they remained encamped.
| על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן--יחנו |
19 And when the cloud tarried upon the tabernacle many days, then the children of Israel kept the charge of the LORD, and journeyed not.
| ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים--ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו |
20 And sometimes the cloud was a few days upon the tabernacle; then according to the commandment of the LORD they remained encamped, and according to the commandment of the LORD they journeyed.
| ויש אשר יהיה הענן ימים מספר--על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו |
21 And sometimes the cloud was from evening until morning; and when the cloud was taken up in the morning, they journeyed: or [if it continued] by day and by night, when the cloud was taken up, they journeyed.
| ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו |
22 Whether it were two days, or a month, or a year, that the cloud tarried upon the tabernacle, abiding thereon, the children of Israel remained encamped, and journeyed not: but when it was taken up, they journeyed.
| או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו |
23 At the commandment of the LORD they encamped, and at the commandment of the LORD they journeyed: they kept the charge of the LORD, at the commandment of the LORD by the hand of Moses.
| על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה |
