Lamentations 5

1 Remember, O what is LORD, come upon us: behold, and see our reproach.

זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃

2 Our inheritance is turned unto strangers, our houses unto aliens.

נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃

3 We are orphans and fatherless, our mothers are as widows.

יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃

4 We have drunken our water for money; our wood is sold unto us.

מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃

5 Our pursuers are upon our necks: we are weary, and have no rest.

על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃

6 We have given the hand to the Egyptians, and to the Assyrians, to be satisfied with bread.

מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃

7 Our fathers have sinned, and are not; and we have borne their iniquities.

אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃

8 Servants rule over us: there is none to deliver us out of their hand.

עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃

9 We get our bread with the peril of our lives because of the sword of the wilderness.

בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃

10 Our skin is black like an oven because of the burning heat of famine.

עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃

11 They ravished the women in Zion, the maidens in the cities of Judah.

נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃

12 Princes were hanged up by their hand: the faces of elders were not honoured.

שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃

13 The young men bare the mill, and the children stumbled under the wood.

בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃

14 The elders have ceased from the gate, the young men from their music.

זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃

15 The joy of our heart is ceased; our dance is turned into mourning.

שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃

16 The crown is fallen from our head: woe unto us! for we have sinned.

נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃

17 For this our heart is faint; for these things our eyes are dim;

על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃

18 For the mountain of Zion, which is desolate; the foxes walk upon it.

על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃

19 Thou, O LORD, abidest for ever; thy throne is from generation to generation.

אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃

20 Wherefore dost thou forget us for ever, [and] forsake us so long time?

למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃

21 Turn thou us unto thee, O LORD, and we shall be turned; renew our days as of old.

השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃

22 But thou hast utterly rejected us, thou art very wroth against us.

כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃