Joel 2
1 Blow ye the trumpet in Zion, and sound an alarm in my holy mountain; let all the inhabitants of the land tremble: for the day of the LORD cometh, for it is nigh at hand;
| תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃ |
2 a day of darkness and gloominess, a day of clouds and thick darkness, as the dawn spread upon the mountains; a great people and a strong, there hath not been ever the like, neither shall be any more after them, even to the years of many generations.
| יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃ |
3 A fire devoureth before them; and behind them a flame burneth: the land is as the garden of Eden before them, and behind them a desolate wilderness; yea, and none hath escaped them.
| לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃ |
4 The appearance of them is as the appearance of horses; and as horsemen, so do they run.
| כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון׃ |
5 Like the noise of chariots on the tops of the mountains do they leap, like the noise of a flame of fire that devoureth the stubble, as a strong people set in battle array.
| כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃ |
6 At their presence the peoples are in anguish: all faces are waxed pale.
| מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃ |
7 They run like mighty men; they climb the wall like men of war; and they march every one on his ways, and they break not their ranks.
| כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃ |
8 Neither doth one thrust another; they march every one in his path: and they burst through the weapons, and break not off [their course].
| ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו׃ |
9 They leap upon the city; they run upon the wall; they climb up into the houses; they enter in at the windows like a thief.
| בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃ |
10 The earth quaketh before them; the heavens tremble: the sun and the moon are darkened, and the stars withdraw their shining:
| לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ |
11 And the LORD uttereth his voice before his army; for his camp is very great; for he is strong that executeth his word: for the day of the LORD is great and very terrible; and who can abide it?
| ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃ |
12 Yet even now, saith the LORD, turn ye unto me with all your heart, and with fasting, and with weeping, and with mourning:
| וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃ |
13 and rend your heart, and not your garments, and turn unto the LORD your God, for he is gracious and full of compassion, slow to anger, and plenteous in mercy, and repenteth him of the evil.
| וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ |
14 Who knoweth whether he will not turn and repent, and leave a blessing behind him, even a meal offering and a drink offering unto the LORD your God?
| מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃ |
15 Blow the trumpet in Zion, sanctify a fast, call a solemn assembly:
| תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה׃ |
16 gather the people, sanctify the congregation, assemble the old men, gather the children, and those that suck the breasts: let the bridegroom go forth of his chamber, and the bride out of her closet.
| אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃ |
17 Let the priests, the ministers of the LORD, weep between the porch and the altar, and let them say, Spare thy people, O LORD, and give not thine heritage to reproach, that the nations should rule over them: wherefore should they say among the peoples, Where is their God?
| בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃ |
18 Then was the LORD jealous for his land, and had pity on his people.
| ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו׃ |
19 And the LORD answered and said unto his people, Behold, I will send you corn, and wine, and oil, and ye shall be satisfied therewith: and I will no more make you a reproach among the nations:
| ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים׃ |
20 but I will remove far off from you the northern [army], and will drive him into a land barren and desolate, his forepart into the eastern sea, and his hinder part into the western sea; and his stink shall come up, and his ill savour shall come up, because he hath done great things.
| ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות׃ |
21 Fear not, O land, be glad and rejoice; for the LORD hath done great things.
| אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות׃ |
22 Be not afraid, ye beasts of the field; for the pastures of the wilderness do spring, for the tree beareth her fruit, the fig tree and the vine do yield their strength.
| אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃ |
23 Be glad then, ye children of Zion, and rejoice in the LORD your God: for he giveth you the former rain in just measure, and he causeth to come down for you the rain, the former rain and the latter rain, in the first [month].
| ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃ |
24 And the floors shall be full of wheat, and the vats shall overflow with wine and oil.
| ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר׃ |
25 And I will restore to you the years that the locust hath eaten, the cankerworm, and the caterpiller, and the palmerworm, my great army which I sent among you.
| ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃ |
26 And ye shall eat in plenty and be satisfied, and shall praise the name of the LORD your God, that hath dealt wondrously with you: and my people shall never be ashamed.
| ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם׃ |
27 And ye shall know that I am in the midst of Israel, and that I am the LORD your God, and there is none else: and my people shall never be ashamed.
| וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם׃ |
28 And it shall come to pass afterward, that I will pour out my spirit upon all flesh; and your sons and your daughters shall prophesy, your old men shall dream dreams, your young men shall see visions:
| והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃ |
29 and also upon the servants and upon the handmaids in those days will I pour out my spirit.
| וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃ |
30 And I will shew wonders in the heavens and in the earth, blood, and fire, and pillars of smoke.
| ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃ |
31 The sun shall be turned into darkness, and the moon into blood, before the great and terrible day of the LORD come.
| השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ |
32 And it shall come to pass, that whosoever shall call on the name of the LORD shall be delivered: for in mount Zion and in Jerusalem there shall be those that escape, as the LORD hath said, and among the remnant those whom the LORD doth call.
| והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃ |
