Job 37
1 At this also my heart trembleth, and is moved out of its place.
| אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ |
2 Hearken ye unto the noise of his voice, and the sound that goeth out of his mouth.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ |
3 He sendeth it forth under the whole heaven, and his lightning unto the ends of the earth.
| תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ |
4 After it a voice roareth; he thundereth with the voice of his majesty: and he stayeth them not when his voice is heard.
| אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ |
5 God thundereth marvelously with his voice; great things doeth he, which we cannot comprehend.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ |
6 For he saith to the snow, Fall thou on the earth; likewise to the shower of rain, and to the showers of his mighty rain.
| כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ |
7 He sealeth up the hand of every man; that all men whom he hath made may know [it].
| ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ |
8 Then the beasts go into coverts, and remain in their dens.
| ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ |
9 Out of the chamber [of the south] cometh the storm: and cold out of the north.
| מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ |
10 By the breath of God ice is given: and the breadth of the waters is straitened.
| מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ |
11 Yea, he ladeth the thick cloud with moisture; he spreadeth abroad the cloud of his lightning:
| אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ |
12 And it is turned round about by his guidance, that they may do whatsoever he commandeth them upon the face of the habitable world.
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ |
13 Whether it be for correction, or for his land, or for mercy, that he cause it to come.
| אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ |
14 Hearken unto this, O Job: stand still, and consider the wondrous works of God.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ |
15 Dost thou know how God layeth [his charge] upon them, and causeth the lightning of his cloud to shine?
| התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ |
16 Dost thou know the balancings of the clouds, the wondrous works of him which is perfect in knowledge?
| התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ |
17 How thy garments are warm, when the earth is still by reason of the south [wind]?
| אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ |
18 Canst thou with him spread out the sky, which is strong as a molten mirror?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ |
19 Teach us what we shall say unto him; [for] we cannot order [our speech] by reason of darkness.
| הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ |
20 Shall it be told him that I would speak? or should a man wish that he were swallowed up?
| היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ |
21 And now men see not the light which is bright in the skies: but the wind passeth, and cleanseth them.
| ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ |
22 Out of the north cometh golden splendour: God hath upon him terrible majesty.
| מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ |
23 [Touching] the Almighty, we can not find him out; he is excellent in power: and in judgment and plenteous justice he will not afflict.
| שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ |
24 Men do therefore fear him: he regardeth not any that are wise of heart.
| לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ |
