Job 31
1 I MADE a covenant with mine eyes; how then should I look upon a maid?
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃ |
2 For what [is] the portion of God from above, and the heritage of the Almighty from on high?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃ |
3 Is it not calamity to the unrighteous, and disaster to the workers of iniquity?
| הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃ |
4 Doth not he see my ways, and number all my steps?
| הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃ |
5 If I have walked with vanity, and my foot hath hasted to deceit;
| אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃ |
6 (Let me be weighed in an even balance, that God may know mine integrity; )
| ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃ |
7 If my step hath turned out of the way, and mine heart walked after mine eyes, and if any spot hath cleaved to mine hands:
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ |
8 Then let me sow, and let another eat; yea, let the produce of my field be rooted out.
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃ |
9 If mine heart have been enticed unto a woman, and I have laid wait at my neighbour’s door:
| אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃ |
10 Then let my wife grind unto another, and let others bow down upon her.
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃ |
11 For that were an heinous crime; yea, it were an iniquity to be punished by the judges:
| כי הוא זמה והיא עון פלילים׃ |
12 For it is a fire that consumeth unto Destruction, and would root out all mine increase.
| כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃ |
13 If I did despise the cause of my manservant or of my maidservant, when they contended with me:
| אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃ |
14 What then shall I do when God riseth up? and when he visiteth, what shall I answer him?
| ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃ |
15 Did not he that made me in the womb make him? and did not one fashion us in the womb?
| הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃ |
16 If I have withheld the poor from [their] desire, or have caused the eyes of the widow to fail;
| אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃ |
17 Or have eaten my morsel alone, and the fatherless hath not eaten thereof;
| ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃ |
18 (Nay, from my youth he grew up with me as with a father, and I have been her guide from my mother’s womb; )
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃ |
19 If I have seen any perish for want of clothing, or that the needy had no covering;
| אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃ |
20 If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my sheep;
| אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃ |
21 If I have lifted up my hand against the fatherless, because I saw my help in the gate:
| אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃ |
22 Then let my shoulder fall from the shoulder blade, and mine arm be broken from the bone.
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃ |
23 For calamity from God was a terror to me, and by reason of his excellency I could do nothing.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃ |
24 If I have made gold my hope, and have said to the fine gold, [Thou art] my confidence;
| אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃ |
25 If I rejoiced because my wealth was great, and because mine hand had gotten much;
| אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃ |
26 If I beheld the sun when it shined, or the moon walking in brightness;
| אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃ |
27 And my heart hath been secretly enticed, and my mouth hath kissed my hand:
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃ |
28 This also were an iniquity to be punished by the judges: for I should have lied to God that is above.
| גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃ |
29 If I rejoiced at the destruction of him that hated me, or lifted up myself when evil found him;
| אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃ |
30 (Yea, I suffered not my mouth to sin by asking his life with a curse; )
| ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃ |
31 If the men of my tent said not, Who can find one that hath not been satisfied with his flesh?
| אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃ |
32 The stranger did not lodge in the street; but I opened my doors to the traveller;
| בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃ |
33 If like Adam I covered my transgressions, by hiding mine iniquity in my bosom;
| אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃ |
34 Because I feared the great multitude, and the contempt of families terrified me, so that I kept silence, and went not out of the door—
| כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃ |
35 Oh that I had one to hear me! (lo, here is my signature, let the Almighty answer me; ) and [that I had] the indictment which mine adversary hath written!
| מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃ |
36 Surely I would carry it upon my shoulder; I would bind it unto me as a crown.
| אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃ |
37 I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I go near unto him.
| מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃ |
38 If my land cry out against me, and the furrows thereof weep together;
| אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃ |
39 If I have eaten the fruits thereof without money, or have caused the owners thereof to lose their life:
| אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃ |
40 Let thistles grow instead of wheat, and cockle instead of barley. The words of Job are ended.
| תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃ |
