Exodus 13
1 And the LORD spake unto Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
2 Sanctify unto me all the firstborn, whatsoever openeth the womb among the children of Israel, both of man and of beast: it is mine.
| קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃ |
3 And Moses said unto the people, Remember this day, in which ye came out from Egypt, out of the house of bondage; for by strength of hand the LORD brought you out from this place: there shall no leavened bread be eaten.
| ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃ |
4 This day ye go forth in the month Abib.
| היום אתם יצאים בחדש האביב׃ |
5 And it shall be when the LORD shall bring thee into the land of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Hivite, and the Jebusite, which he sware unto thy fathers to give thee, a land flowing with milk and honey, that thou shalt keep this service in this month.
| והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה׃ |
6 Seven days thou shalt eat unleavened bread, and in the seventh day shall be a feast to the LORD.
| שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה׃ |
7 Unleavened bread shall be eaten throughout the seven days; and there shall no leavened bread be seen with thee, neither shall there be leaven seen with thee, in all thy borders.
| מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך׃ |
8 And thou shalt tell thy son in that day, saying, It is because of that which the LORD did for me when I came forth out of Egypt.
| והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃ |
9 And it shall be for a sign unto thee upon thine hand, and for a memorial between thine eyes, that the law of the LORD may be in thy mouth: for with a strong hand hath the LORD brought thee out of Egypt.
| והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃ |
10 Thou shalt therefore keep this ordinance in its season from year to year.
| ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃ |
11 And it shall be when the LORD shall bring thee into the land of the Canaanite, as he sware unto thee and to thy fathers, and shall give it thee,
| והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך׃ |
12 that thou shalt set apart unto the LORD all that openeth the womb, and every firstling which thou hast that cometh of a beast; the males shall be the LORD’S.
| והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה׃ |
13 And every firstling of an ass thou shalt redeem with a lamb; and if thou wilt not redeem it, then thou shalt break its neck: and all the firstborn of man among thy sons shalt thou redeem.
| וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה׃ |
14 And it shall be when thy son asketh thee in time to come, saying, What is this? that thou shalt say unto him, By strength of hand the LORD brought us out from Egypt, from the house of bondage:
| והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃ |
15 and it came to pass, when Pharaoh would hardly let us go, that the LORD slew all the firstborn in the land of Egypt, both the firstborn of man, and the firstborn of beast: therefore I sacrifice to the LORD all that openeth the womb, being males; but all the firstborn of my sons I redeem.
| ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה׃ |
16 And it shall be for a sign upon thine hand, and for frontlets between thine eyes: for by strength of hand the LORD brought us forth out of Egypt.
| והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים׃ |
17 And it came to pass, when Pharaoh had let the people go, that God led them not by the way of the land of the Philistines, although that was near; for God said, Lest peradventure the people repent when they see war, and they return to Egypt:
| ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃ |
18 but God led the people about, by the way of the wilderness by the Red Sea: and the children of Israel went up armed out of the land of Egypt.
| ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים׃ |
19 And Moses took the bones of Joseph with him: for he had straitly sworn the children of Israel, saying, God will surely visit you; and ye shall carry up my bones away hence with you.
| ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם׃ |
20 And they took their journey from Succoth, and encamped in Etham, in the edge of the wilderness.
| ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר׃ |
21 And the LORD went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light; that they might go by day and by night:
| ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה׃ |
22 the pillar of cloud by day, and the pillar of fire by night, departed not from before the people.
| לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם׃ |
