Luke 5
1 Once, when the people were pressing around Jesus as they listened to God’s message, he happened to be standing by the shore of the Lake of Gennesaret, and saw two boats close to the shore.
| ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃ |
2 The fishermen had gone away from them and were washing the nets.
| וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃ |
3 So, getting into one of the boats, which belonged to Simon, Jesus asked him to push off a little way from the shore, and then sat down and taught the people from the boat.
| וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ |
4 When he had finished speaking, he said to Simon, “Push off into deep water, and throw out your nets for a haul.”
| ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ |
5 “We have been hard at work all night, Sir,” answered Simon, “and have not caught anything, but, at your bidding, I will throw out the nets.”
| ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ |
6 They did so, and enclosed such a great shoal of fish that their nets began to break.
| ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ |
7 So they signaled to their partners in the other boat to come and help them; and they came and filled both the boats so full of fish that they were almost sinking.
| ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ |
8 When Simon Peter saw this, he threw himself down at Jesus’ knees, exclaiming, “Master, leave me, for I am a sinful man!”
| ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃ |
9 For he and all who were with him were lost in amazement at the haul of fish which they had made;
| כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃ |
10 and so, too, were James and John, Zebedee’s sons, who were Simon’s partners. “Do not be afraid,” Jesus said to Simon, “from today you will catch people.”
| וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ |
11 And, when they had brought their boats to shore, they left everything, and followed him.
| ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃ |
12 On one occasion Jesus was staying in a town, when he saw a man who was covered with leprosy. When the leper saw Jesus, he threw himself on his face and implored his help, “Master, if only you are willing, you are able to make me clean.”
| ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃ |
13 Stretching out his hand, Jesus touched him, saying as he did so, “I am willing; become clean.” Instantly the leprosy left the man;
| וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ |
14 and then Jesus impressed on him that he was not to say a word to anyone, “but,” he added, “set out and show yourself to the priest, and make the offerings for your cleansing, in the manner directed by Moses, as evidence of your cure.”
| ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃ |
15 However, the story about Jesus spread all the more, and great crowds came together to listen to him, and to be cured of their illnesses;
| ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃ |
16 but Jesus used to withdraw to lonely places and pray.
| והוא סר אל המדברות ויתפלל׃ |
17 On one of those days, when Jesus was teaching, some Pharisees and Doctors of the Law were sitting near by. (They had come from all the villages in Galilee and Judea, and from Jerusalem; and the power of the Lord was on Jesus, so that he could work cures.)
| ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃ |
18 And there some men brought on a bed a man who was paralyzed. They tried to get him in and lay him before Jesus;
| והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ |
19 but, finding no way of getting him in owing to the crowd, they went up on the roof and lowered him through the tiles, with his pallet, into the middle of the people and in front of Jesus.
| ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃ |
20 When he saw their faith, Jesus said, “Friend, your sins have been forgiven you.”
| וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ |
21 The teachers of the Law and the Pharisees began debating about this. “Who is this man who speaks so blasphemously?” they asked. “Who can forgive sins except God?”
| ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃ |
22 When Jesus became aware of the way in which they were debating, he turned to them and exclaimed, “What are you debating with yourselves?
| וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃ |
23 Which is the easier? – to say ‘Your sins have been forgiven you’? Or to say ‘Get up, and walk’?
| מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃ |
24 But so that you may know that the Son of Man has power on earth to forgive sins” – he spoke to the paralyzed man – “To you I say, Get up, and take up your pallet, and go to your home.”
| אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃ |
25 Instantly the man stood up before their eyes, took up what he had been lying on, and went to his home, praising God.
| וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ |
26 The people, one and all, were lost in amazement, and praised God; and in great awe they said, “We have seen marvelous things today!”
| ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃ |
27 After this, Jesus went out; and he noticed a tax-gatherer, named Levi, sitting in the tax office, and said to him, “Follow me.”
| ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ |
28 Levi left everything and got up and followed him.
| ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃ |
29 And Levi gave a great banquet at his house, in honor of Jesus; and a large number of tax collectors and others were having dinner with them.
| ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃ |
30 The Pharisees and the teachers of the Law belonging to their party complained of this to the disciples of Jesus.
| וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃ |
31 In answer Jesus said, “It is not those who are well who need a doctor, but those who are ill.
32 I have not come to call the religious, but the outcast, to repent.”
| לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ |
33 “John’s disciples,” they said to Jesus, “Often fast and say prayers, and so do the disciples of the Pharisees, while yours are eating and drinking!”
| ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ |
34 But Jesus answered them, “Can you make the groom’s friends fast while the groom is with them?
| ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ |
35 But the days will come – a time when the groom will be taken away from them; and they will fast then, when those days come.”
| ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃ |
36 Then, as an illustration, Jesus said to them, “No one ever tears a piece from a new garment and puts it on an old one; for, if they do, they will not only tear the new garment, but the piece from the new one will not match the old.
| וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ |
37 And no one puts new wine into old wine-skins; for, if they do, the new wine will burst the skins, and the wine itself will run out, and the skins be lost.
| ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃ |
38 But new wine must be put into fresh skins.
| אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ |
39 No one after drinking old wine wishes for new. ‘No,’ they say, ‘the old is excellent.’”
| ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃ |
