Matthew 26
1 When Jesus had finished teaching all of that, he said to his disciples,
| ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ |
2 ‘You know that in two days time the Festival of the Passover will be here; and that the Son of Man is to be given up to be crucified.’
| אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ |
3 Then the chief priests and the elders of the people met in the house of the high priest, who was called Caiaphas,
| ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ |
4 and plotted together to arrest Jesus by stealth and put him to death;
| ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ |
5 but they said, ‘Not during the Festival, or the people may riot.’
| ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ |
6 After Jesus had reached Bethany, and while he was in the house of Simon the leper,
| ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ |
7 a woman came up to him with an alabaster jar of very costly perfume, and poured the perfume on his head as he sat at the table.
| ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ |
8 The disciples were indignant at seeing this. ‘What is this waste for?’ they exclaimed.
| ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ |
9 ‘It could have been sold for a large sum, and the money given to poor people.’
| כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃ |
10 ‘Why are you troubling the woman?’ Jesus said, when he noticed it. ‘For this is a beautiful deed that she has done to me.
| וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ |
11 You always have the poor with you, but you will not always have me.
| כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ |
12 In pouring this perfume on my body, she prepares me for my burial.
| כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ |
13 I tell you, wherever, in the whole world, this good news is proclaimed, what this woman has done will be told in memory of her.’
| אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃ |
14 It was then that one of the Twelve, named Judas Iscariot, made his way to the chief priests,
| וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ |
15 and said ‘What are you willing to give me, if I betray Jesus to you?’ The Priests counted him out thirty pieces of silver as payment.
| ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ |
16 So from that time Judas looked for an opportunity to betray Jesus.
| ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ |
17 On the first day of the Festival of the unleavened bread, the disciples came up to Jesus, and said, ‘Where do you wish us to make preparations for you to eat the Passover?’
| ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ |
18 ‘Go into the city to a certain man,’ he answered, ‘and say to him “The teacher says – My time is near. I will keep the Passover with my disciples at your house.”’
| ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ |
19 The disciples did as Jesus directed them, and prepared the Passover.
| ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃ |
20 In the evening Jesus took his place with the twelve disciples,
| ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ |
21 and, while they were eating, he said, ‘I tell you that one of you will betray me.’
| ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ |
22 In great grief they began to say to him, one by one, ‘Can it be I, Master?’
| ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ |
23 ‘The one who dipped his bread beside me in the dish,’ replied Jesus, ‘is the one who will betray me.
| ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ |
24 True, the Son of Man must go, as scripture says of him, yet alas for that man by whom the Son of Man is being betrayed! For that man it would be better never to have been born!’
| הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ |
25 Judas, who was betraying him, turned to him and said, ‘Can it be I, Rabbi?’ ‘It is,’ answered Jesus.
| ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ |
26 While they were eating, Jesus took some bread, and, after saying the blessing, broke it and, as he gave it to his disciples, said, ‘Take it and eat it; this is my body.’
| ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ |
27 Then he took a cup, and, after saying the thanksgiving, gave it to them, with the words, ‘Drink from it, all of you;
| ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ |
28 for this is my covenant blood, which is poured out for many for the forgiveness of sins.
| כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ |
29 I tell you that I will never, after this, drink of this juice of the grape, until that day when I will drink it new with you in the kingdom of my Father.’
| ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃ |
30 They then sang a hymn, and went out to the Mount of Olives.
| ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ |
31 Then Jesus said to them, ‘Even you will all fall away from me tonight. Scripture says – “I will strike down the shepherd, and the sheep of the flock will be scattered.”
| אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ |
32 But, after I have risen, I will go before you into Galilee.’
| ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ |
33 ‘If everyone else falls away from you,’ Peter answered, ‘I will never fall away!’
| ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ |
34 ‘I tell you,’ replied Jesus, ‘that this very night, before the cock crows, you will disown me three times!’
| ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ |
35 ‘Even if I must die with you,’ Peter exclaimed, ‘I will never disown you!’ All the disciples spoke in the same way.
| ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃ |
36 Then Jesus came with them to a garden called Gethsemane, and he said to his disciples, ‘Sit down here while I go and pray over there.’
| אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ |
37 Taking with him Peter and the two sons of Zebedee, he began to show signs of sadness and deep distress of mind.
| ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ |
38 ‘I am sad at heart,’ he said, ‘sad even to death; wait here and watch with me.’
| ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃ |
39 Going on a little further, he threw himself on his face in prayer. ‘My Father,’ he said, ‘if it is possible, let me be spared this cup; only, not as I will, but as you will.’
| וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ |
40 Then he came to his disciples, and found them asleep. ‘What!’ he said to Peter, ‘could none of you watch with me for one hour?
| ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ |
41 Watch and pray so that you don’t fall into temptation. True, the spirit is eager, but human nature is weak.’
| שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ |
42 Again, a second time, he went away, and prayed. ‘My Father,’ he said, ‘if I cannot be spared this cup, but must drink it, your will be done!’
| ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ |
43 And coming back again he found them asleep, for their eyes were heavy.
| ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ |
44 So he left them, and went away again, and prayed a third time, again saying the same words.
| ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ |
45 Then he came to the disciples, and said, ‘Sleep on now, and rest yourselves. Look – my time is close at hand, and the Son of Man is being betrayed into the hands of wicked people.
| ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃ |
46 Up, and let us be going. Look! My betrayer is close at hand.’
| קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃ |
47 And, while he was still speaking, Judas, who was one of the Twelve, came in sight; and with him was a great crowd of people, with swords and clubs, sent from the chief priests and elders of the people.
| עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ |
48 Now the betrayer had arranged a signal with them. ‘The man whom I kiss,’ he had said, ‘will be the one; arrest him.’
| והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ |
49 So he went up to Jesus at once, and exclaimed, ‘Welcome, Rabbi!’ and kissed him;
| ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ |
50 at which Jesus said to him, ‘Friend, do what you have come for.’ The men went up, seized Jesus, and arrested him.
| ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃ |
51 Suddenly one of those who were with Jesus stretched out his hand, and drew his sword, and striking the high priest’s servant, cut off his ear.
| והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ |
52 ‘Sheathe your sword,’ Jesus said, ‘for all who draw the sword will be put to the sword.
| ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ |
53 Do you think that I cannot ask my Father for help, when he would at once send to my aid more than twelve legions of angels?
| או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ |
54 But in that case how would the scriptures be fulfilled, which say that this must be?’
| ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃ |
55 Jesus at the same time said to the crowds, ‘Have you come out, as if after a robber, with swords and clubs, to take me? I have sat teaching day after day in the Temple Courts, and yet you did not arrest me.’
| בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ |
56 The whole of this occurred in fulfilment of the prophetic scriptures. Then the disciples all forsook him and fled.
| וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ |
57 Those who had arrested Jesus took him to Caiaphas, the high priest, where the teachers of the Law and elders had assembled.
| והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ |
58 Peter followed him at a distance as far as the high priest’s courtyard, to see the outcome.
| ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃ |
59 Meanwhile the chief priests and the whole of the High Council were trying to get such false evidence against Jesus, as would warrant putting him to death,
| והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ |
60 but they did not find any, although many came forward with false evidence. Later on, however, two men came forward and said,
| ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ |
61 ‘This man said “I am able to destroy the Temple of God, and to build it in three days.”’
| ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ |
62 Then the high priest stood up, and said to Jesus, ‘Have you no answer? What is this evidence which these men are giving against you?’
| ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃ |
63 But Jesus remained silent. The high priest said to him, ‘I order you, by the living God, to tell us whether you are the Christ, the Son of God.’
| וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ |
64 ‘It is true,’ Jesus answered, ‘Moreover I tell you all that hereafter you will see the Son of Man sitting on the right hand of the Almighty, and coming on the clouds of the heavens.’
| ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ |
65 Then the high priest tore his robes. ‘This is blasphemy!’ he exclaimed. ‘Why do we want any more witnesses? You have just heard his blasphemy!
| ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ |
66 What is your decision?’ They answered, ‘He deserves death.’
| מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃ |
67 Then they spat in his face, and struck him, while others dealt blows at him, saying as they did so,
| וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ |
68 ‘Now play the prophet for us, you Christ! Who was it that struck you?’
| ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃ |
69 Peter, meanwhile, was sitting outside in the courtyard; and a maidservant came up to him, and exclaimed, ‘Why, you were with Jesus the Galilean!’
| ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ |
70 But Peter denied it before them all. ‘I do not know what you mean,’ he replied.
| ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ |
71 When he had gone out into the gateway, another maid saw him, and said to those who were there, ‘This man was with Jesus of Nazareth!’
| ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ |
72 Again he denied it with an oath, ‘I do not know the man!’
| ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ |
73 But soon afterwards those who were standing by came up and said to Peter, ‘You also are certainly one of them; why, even your way of speaking proves it!’
| וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ |
74 Then Peter said, ‘I swear that I do not know the man! May God punish me if I am lying!’ At that moment a cock crowed;
| ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ |
75 and Peter remembered the words which Jesus had said – “Before a cock has crowed, you will disown me three times”; and he went outside, and wept bitterly.
| ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ |
