Malachi 1
1 An oracle. The message of the Lord to Israel through Malachi.
| משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי |
2 ‘I have loved you,’ says the Lord. ‘But you ask, “How have you shown love to us?” Was not Esau Jacob’s brother?’ explains the Lord of hosts, ‘yet I loved Jacob,
| אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב |
3 but hated Esau, and made his mountains a desolation, and transformed his ancestral land into a wilderness.
| ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר |
4 When Edom says, “We are beaten down, but we will return and rebuild the ruined places”’ the Lord of hosts says, ‘They may build, but I will throw down. They will be called, “The border land of wickedness,” the people against whom the Lord is angry forever.
| כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות--כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם |
5 Your own eyes will see this, and you will say, “the Lord’s greatness reaches beyond the border of Israel.”’
| ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל |
6 ‘A son honours his father and servant their master. If I am a father, where is my honour? And if I am a master, where is the one who fears me? So says the Lord to you, priests who despise my name. You ask, “How have we despised your name?”
| בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך |
7 You offer on my altar bread that is polluted. You ask, “How have we polluted it?” Because you say, “The table of the Lord is contemptible.”
| מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא |
8 When you offer the blind animal for sacrifice, “It doesn’t matter!” And when you offer the lame and the sick “It doesn’t matter!” Give an animal like that to your governor; will he be pleased with it? Will he receive you favourably?’ says the Lord of hosts.
| וכי תגישון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך--אמר יהוה צבאות |
9 Now, plead for the favour of God with such an offering, so that he may be gracious to us. ‘Would I receive any of you favourably?’ says the Lord of hosts.
| ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת--הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות |
10 ‘If only one of you would shut the temple doors, so that you could not kindle useless fires on my altar! I have no pleasure in you,’ says the Lord of hosts, ‘Nor will I accept an offering from your hand.
| מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא ארצה מידכם |
11 For from the rising of the sun to its setting my name is great among the nations, and in every place they offer to my name a pure offering. For my name is great among the nations,’ says the Lord of hosts.
| כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות |
12 ‘But you profane me when you say, “The table of the Lord is polluted, and its food is contemptible.”
| ואתם מחללים אותו--באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו |
13 You say also, “How tired we are of all this!” and you sniff contemptuously at it. You have brought the blind, the lame and the sick as offerings. Should I accept this from your hand?’ says the Lord of hosts.
| ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה |
14 ‘Cursed be the cheat, who has in his flock a valuable male, but vows and sacrifices to the Lord a blemished animal! For I am a great king,’ says the Lord of hosts, ‘and my name is feared among the nations.’
| וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים |
