Luke 23
1 Then they all rose in a body and led Jesus before Pilate.
| ראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס, |
2 And they began to accuse him, ‘This is a man whom we found misleading our people, preventing them from paying taxes to the Emperor, and giving out that he himself is “Christ, a king.”’
| ומיד החלו להאשים אותו:”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“ |
3 ‘Are you the king of the Jews?’ Pilate asked him. ‘It is true,’ replied Jesus.
| ”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס את ישוע.”אתה אומר“, ענה ישוע. |
4 But Pilate, turning to the chief priests and the people, said, ‘I do not see anything to find fault with in this man.’
| פילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא:”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“ |
5 But they insisted, ‘He is stirring up the people by his teaching all through Judea; he began with Galilee and has now come here.’
| אולם הם התעקשו:”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“ |
6 Hearing this, Pilate asked if the man was a Galilean;
| ”האם הוא תושב הגליל?“שאל פילטוס. |
7 and, having satisfied himself that Jesus came under Herod’s jurisdiction, he sent him to Herod, who also was at Jerusalem at the time.
| ”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים. |
8 When Herod saw Jesus, he was exceedingly pleased, for he had been wanting to see him for a long time, having heard a great deal about him; and he was hoping to see some sign given by him.
| הורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל. |
9 So he questioned him at some length, but Jesus made no reply.
| הורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר. |
10 Meanwhile the chief priests and the teachers of the Law stood by and vehemently accused him.
| בינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע. |
11 And Herod, with his soldiers, treated Jesus with scorn; he mocked him by throwing a gorgeous robe round him, and then sent him back to Pilate.
| גם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס. |
12 And Herod and Pilate became friends that very day, for before that there had been ill-will between them.
| הורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים. |
13 So Pilate summoned the chief priests, and the leading men, and the people,
| פילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם, |
14 and said to them, ‘You brought this man before me charged with misleading the people; and yet, for my part, though I examined him before you, I did not find this man to blame for any of the things of which you accuse him;
| והודיע להם:”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם! |
15 nor did Herod either; for he has sent him back to us. And, as a fact, he has not done anything deserving death;
| גם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות! |
16 so I will have him scourged, and then release him.’
| משום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
| מדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד. |
18 But they began to shout as one man, ‘Kill this fellow, but release Barabbas for us.’
| אך כולם צעקו פה אחד:”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“ |
19 (Barabbas was a man who had been put in prison for a riot that had broken out in the city and for murder.)
| (בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים). |
20 Pilate, however, wanting to release Jesus, called to them again;
| פילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל. |
21 but they kept calling out, ‘Crucify, crucify him!’
| אבל הקהל התעקש:”צלוב אותו! צלוב אותו!“ |
22 ‘Why, what harm has this man done?’ Pilate said to them for the third time. ‘I have found nothing in him for which he could be condemned to death. So I will have him scourged, and then release him.’
| פילטוס שאל אותם פעם שלישית:”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
23 But they persisted in loudly demanding his crucifixion; and their clamour gained the day.
| אבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון. |
24 Pilate decided that their demand should be granted.
| פילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות. |
25 He released the man who had been put in prison for riot and murder, as they demanded, and gave Jesus up to be dealt with as they pleased.
| על־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם. |
26 And, as they were leading Jesus away, they laid hold of Simon from Cyrene, who was on his way in from the country, and they put the cross on his shoulders, for him to carry it behind Jesus.
| בהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו. |
27 There was a great crowd of people following him, many being women who were beating their breasts and wailing for him.
| בין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו. |
28 So Jesus turned and said to them, ‘Women of Jerusalem, do not weep for me, but weep for yourselves and for your children.
| ישוע פנה אליהן ואמר:”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן, |
29 A time, I tell you, is coming, when it will be said – “Happy are the women who are barren, and those who have never borne children or nursed them!”
| כי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל. |
30 At that time people will begin to say to the mountains “Fall on us,” and to the hills “Cover us.”
| בעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם. |
31 If what you see is done while the tree is green, what will happen when it is dry?’
| שהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“ |
32 There were two others also, criminals, led out to be executed with Jesus.
| יחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים. |
33 When they had reached the place called “The Skull,” there they crucified Jesus and the criminals, one on the right, and one on the left.
| בהגיעם אל המקום שנקרא”מקום הגולגולת“– הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו. |
34 Then Jesus said, ‘Father, forgive them; they do not know what they are doing.’ His clothes they divided among them by casting lots.
| ”אבי, סלח להם, “קרא ישוע,”כי אינם יודעים מה הם עושים!“בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע. |
35 Meanwhile the people stood looking on. Even the leading men said with a sneer, ‘He saved others, let him save himself, if he is God’s Christ, his chosen one.’
| ההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו:”הוא’הושיע‘כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“ |
36 The soldiers, too, came up in mockery, bringing him common wine,
| גם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ |
37 and saying as they did so, ‘If you are the king of the Jews, save yourself.’
| וקראו:”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“ |
38 Above him were the words – “THIS IS THE KING OF THE JEWS.”
| מעל ראשו של ישוע תלו שלט:”זהו מלך היהודים“. |
39 One of the criminals who were hanging beside Jesus railed at him. ‘Aren’t you the Christ? Save yourself and us,’ he said.
| אחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר:”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“ |
40 But the other rebuked him. ‘Haven’t you,’ he said, ‘any fear of God, now that you are under the same sentence?
| הפושע השני גער בחברו ואמר:”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים? |
41 And we justly so, for we are only reaping our deserts, but this man has not done anything wrong.
| אנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“ |
42 Jesus,’ he went on, ‘do not forget me when you have come to your kingdom.’
| הוא פנה אל ישוע ואמר:”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“ |
43 And Jesus answered, ‘I tell you, this very day you will be with me in Paradise.’
| ”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע. |
44 It was nearly midday, when a darkness came over the whole country, lasting until three in the afternoon,
| בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. |
45 the sun being eclipsed; and the Temple curtain was torn down the middle.
| אור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים. |
46 Then Jesus, with a loud cry, said, ‘Father, into your hands I commit my spirit.’ And with these words he expired.
| לאחר מכן קרא ישוע בקול גדול:”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ונפח את נשמתו. |
47 The Roman centurion, on seeing what had happened, praised God, exclaiming, ‘This must have been a good man!’
| קצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא:”האיש הזה באמת היה צדיק!“ |
48 All the people who had collected to see the sight watched what occurred, and then went home beating their breasts.
| משנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם. |
49 All the friends of Jesus had been standing at a distance, with the women who accompanied him from Galilee, watching all this.
| כל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש. |
50 Now there was a man of the name of Joseph, who was a member of the Council, and who bore a good and upright character.
| בין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם. |
51 (This man had not assented to the decision and action of the Council.) He belonged to Arimathea, a town in Judea, and lived in expectation of the kingdom of God.
52 He now went to see Pilate, and asked for the body of Jesus;
| יוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע. |
53 and, when he had taken it down, he wrapped it in a linen sheet, and laid him in a tomb cut out of stone, in which no one had yet been buried.
| לאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש. |
54 It was the Preparation day, and just before the Sabbath began.
| כל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת. |
55 The women who had accompanied Jesus from Galilee followed, and saw the tomb and how the body of Jesus was laid,
| הנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה. |
56 and then went home, and prepared spices and perfumes. During the Sabbath they rested, as directed by the commandment.
| לאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה. |
