Joel 1
1 The Lord’s message that came to Joel, son of Pethuel.
| דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל |
2 Hear this, elders, pay attention, all inhabitants of the land. Has anything like this happened in your days, or in the days of your ancestors?
| שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם |
3 Recount it to your children; let your children tell it to their children, and their children to the generation that follows.
| עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר |
4 That which the cutting locust has left, the swarming locust has eaten, that which the swarming locust has left, the hopping locust has eaten, and that which the hopping locust has left, the destroying locust has eaten.
| יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל |
5 Awake, drunkards, and weep, and wail, all drinkers of wine; the new wine is cut off from your mouth.
| הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם |
6 For a nation has come up on my land, powerful, and numberless; its teeth are the teeth of a lion, and its jaw-teeth are like those of a lioness.
| כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו |
7 It has laid waste my vines, and barked my fig tree; it has peeled and cast it away, bleached are the branches.
| שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה |
8 Wail as a bride, clad in sack-cloth, for the husband of her youth.
| אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה |
9 Cut off are the cereal and drink-offerings from the house of the Lord; in mourning are the priests, who minister at the Lord’s altar.
| הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה |
10 The fields are blasted, the land is in mourning, for ruined is the corn, the new wine fails and the oil is dried up.
| שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר |
11 Be dismayed, farmers; wail, vine-dressers. For the wheat and the barley; for the harvest is lost from the fields.
| הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה |
12 The vine fails to bear fruit, and the fig tree is drooping; the pomegranate, palm, and apple, all the trees of the field are dried up. The people’s joy withers.
| הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם |
13 Put on sackcloth, and beat your breasts, priests; wail, ministers of the altar; come, lie all night in sack-cloth, ministers of God; for cereal-offering and drink-offering are cut off from the house of your God.
| חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך |
14 Sanctify a fast, summon an assembly, gather the elders and all the inhabitants of the land into the house of the Lord your God, cry to the Lord:
| קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה |
15 Alas for the day! Near at hand is the day of the Lord, and as destruction from the Almighty it comes.
| אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא |
16 Is not food cut off from before us, gladness and joy from the house of our God?
| הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל |
17 The grains shrivel under their hoes, the storehouses are desolate, the barns broken down, for the corn is withered.
| עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן |
18 How the herds of cattle bellow in distress, for they have no pasture! The flocks of sheep are forlorn.
| מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו |
19 To you, the Lord, I cry. For fire has devoured the pastures of the wilderness, and flame has scorched all the trees of the field.
| אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה |
20 The wild animals also look up to you longingly, for the water-courses are dried up, and fire has devoured the pastures of the wilderness.
| גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר |
