Amos 6
1 Sorrow awaits who are carefree in Zion, overconfident on the mountain of Samaria! The elite of this, the best of nations, on whom the people of Israel rest their hopes!
| הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל |
2 You say to the people: Cross over to Calneh and see, go from there to Hamath the great, then go down to Gath of the Philistines: Are they better than these kingdoms? Is their territory larger than yours?
| עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה--אם רב גבולם מגבלכם |
3 You push away all thoughts of the evil day, yet have instituted a rule of violence.
| המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס |
4 They lie on ivory couches, sprawl on their divans, eat choice lambs from the flock, and fattened calves from the stall.
| השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק |
5 They idly sing to the sound of the lyre, thinking themselves songwriters like David,
| הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר |
6 they drink bowlfuls of wine, and anoint themselves with the finest of oil. But they do not grieve over the ruin of Joseph.
| השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף |
7 Therefore now they must go into exile at the head of the captives, and hushed will be the revelry of the sprawlers.
| לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים |
8 The Lord God, the Lord, the God of hosts, has sworn by himself: I abhor the pride of Jacob, I hate his palaces, therefore I will deliver up the city and all that is in it to their enemies.
| נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה |
9 If ten people remain in one house, then they will die.
| והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו |
10 When the uncle and another member of the family of a dead man come to carry the body out of the house for burial, they will call to someone in a corner of the house, “Any more there?” and he will answer, “No”, and then he will add, “Be quiet!” – for the name of the Lord must not be mentioned.
| ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה |
11 Look! The Lord is giving the command! He will smash the large house to bits, the small house into fragments.
| כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים |
12 Do horses gallop on crags? Does one plough the sea with oxen? Yet you turn justice into poison weed, and the fruit of righteousness into bitter wormwood.
| הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה |
13 You who are so proud of capturing Lo-debar, who say, “Have we not by our own strength taken Karnaim for ourselves?”
| השמחים ללא דבר האמרים--הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים |
14 I am now raising up against you, Israel, a nation, says the Lord, the God of hosts. They will oppress you, from the entrance of Hamath to the brook of the Arabah.
| כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות--גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה |
