Psalms 109
1 “For the leader of the music. A psalm of David.” O God of my praise! be not silent!
| למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃ |
2 For the mouths of the wicked and the deceitful are opened against me; They speak against me with a lying tongue.
| כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃ |
3 They assault me on every side with words of hatred; They fight against me without a cause.
| ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃ |
4 For my love they are my adversaries: But I give myself unto prayer.
| תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃ |
5 They repay me evil for good, And hatred for love.
| וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃ |
6 Set thou a wicked man over him, And let an adversary stand at his right hand!
| הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃ |
7 When he is judged, may he be condemned, And may his prayer be a crime!
| בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃ |
8 May his days be few, And another take his office!
| יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃ |
9 May his children be fatherless, And his wife a widow!
| יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃ |
10 May his children be vagabonds and beggars, And from their ruined dwellings seek their bread!
| ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃ |
11 May a creditor seize on all that he hath, And a stranger plunder his substance!
| ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃ |
12 May there be none to show him compassion, And none to pity his fatherless children!
| אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃ |
13 May his posterity be cut off; In the next generation may his name be blotted out!
| יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃ |
14 May the iniquity of his fathers be remembered by the LORD, And may the sin of his mother never be blotted out!
| יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃ |
15 May they be before the LORD continually; And may he cut off their memory from the earth!
| יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃ |
16 Because he remembered not to show pity, But persecuted the afflicted and the poor man, And sought the death of the broken-hearted.
| יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃ |
17 As he loved cursing, let it come upon him; As he delighted not in blessing, let it be far from him!
| ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃ |
18 May he be clothed with cursing as with a garment; May it enter like water into his bowels, And like oil into his bones!
| וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃ |
19 May it be to him like the robe that covereth him, Like the girdle with which he is constantly girded!
| תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃ |
20 May this be the wages of mine adversaries from the LORD, And of them that speak evil against me!
| זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃ |
21 But do thou, O LORD, my God! take part with me, For thine own name's sake! Because great is thy mercy, O deliver me!
| ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃ |
22 For I am afflicted and needy, And my heart is wounded within me.
| כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃ |
23 I am going like a shadow; I am driven away as the locust.
| כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃ |
24 My knees totter from fasting, And my flesh faileth of fatness.
| ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃ |
25 I am a reproach to my enemies; They gaze at me; they shake their heads.
| ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃ |
26 Help me, O LORD, my God! O save me, according to thy mercy!
| עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃ |
27 That they may know that this is thy hand; That thou, O Lord! hast done it!
| וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃ |
28 Let them curse, but do thou bless! When they arise, let them be put to shame; But let thy servant rejoice!
| יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃ |
29 May my enemies be clothed with ignominy; May they be covered with their shame, as with a mantle!
| ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃ |
30 I will earnestly praise the LORD with my lips; In the midst of the multitude I will praise him.
| אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃ |
31 For he standeth at the right hand of the poor, To save him from those who would condemn him.
| כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃ |
