| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי |
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם |
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו |
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה |
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם |
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם |
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו |
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו |
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב |
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת |
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם |
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען |
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד |
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש |
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה |
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים |
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה |
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם |
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר |
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו |
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל |
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו |
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח |
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו |
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע |
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן |
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף |
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו |
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם |
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע |
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו |
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה |
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל |
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם |
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו |
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו |
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו |
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב |
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון |
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו |
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר |
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען |
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון |
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם |
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה |
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים |
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים |
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר |
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם |
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר |
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים |
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו |
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל |
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו |
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה |
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו |
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל |
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם |
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר |
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר |
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו |
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה |
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין |
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו |
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר |
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב |
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם |
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן |
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו |
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם |