Luke 24
1 But on the first day of the week, at early dawn, they came to the tomb, bringing the spices which they had prepared.
| ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃ |
2 They found the stone rolled away from the tomb.
| וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ |
3 They entered in, and did not find the body of the Lord Jesus.
| ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃ |
4 It happened, while they were greatly perplexed about this, look, two men stood by them in dazzling clothing.
| ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ |
5 Becoming terrified, they bowed their faces down to the earth. They said to them, "Why do you seek the living among the dead?
| ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃ |
6 He is not here, but is risen. Remember what he told you when he was still in Galilee,
| איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃ |
7 saying that the Son of Man must be delivered up into the hands of sinful men, and be crucified, and the third day rise again?"
| כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ |
8 Then they remembered his words.
| ותזכרנה את דבריו׃ |
9 And returning from the tomb, they told all these things to the eleven and to all the rest.
| ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃ |
10 Now they were Mary Magdalene and Joanna and Mary the mother of James and the other women with them who told these things to the apostles.
| ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ |
11 These words seemed to them to be nonsense, and they did not believe them.
| ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃ |
12 But Peter got up and ran to the tomb. Stooping and looking in, he saw the strips of linen by themselves, and he departed to his home, wondering what had happened.
| ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃ |
13 And look, two of them were going that very day to a village named Emmaus, which was about seven miles from Jerusalem.
| והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃ |
14 They talked with each other about all of these things which had happened.
| והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ |
15 It happened, while they talked and questioned together, that Jesus himself came near, and went with them.
| ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ |
16 But their eyes were kept from recognizing him.
| ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ |
17 And he said to them, "What are these words that you are exchanging with each other as you walk?" And they stood still, looking sad.
| ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ |
18 One of them, named Cleopas, answered him, "Are you the only stranger in Jerusalem who does not know the things which have happened there in these days?"
| ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ |
19 He said to them, "What things?" They said to him, "The things concerning Jesus, the Nazarene, a man who was a prophet mighty in deed and word before God and all the people;
| ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ |
20 and how the chief priests and our rulers delivered him up to be condemned to death, and crucified him.
| ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ |
21 But we were hoping that it was he who would redeem Israel. Yes, and besides all this, it is now the third day since these things happened.
| ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃ |
22 Also, certain women of our company amazed us, having arrived early at the tomb;
| והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ |
23 and when they did not find his body, they came saying that they had also seen a vision of angels, who said that he was alive.
| ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃ |
24 Some of us went to the tomb, and found it just like the women had said, but they did not see him."
| וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ |
25 Then he said to them, "O foolish ones, and slow of heart to believe in all that the prophets have spoken.
| ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃ |
26 Did not the Christ have to suffer these things and to enter into his glory?"
| הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ |
27 Beginning from Moses and from all the prophets, he explained to them in all the Scriptures the things concerning himself.
| ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃ |
28 They drew near to the village, where they were going, and he acted like he would go further.
| ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ |
29 They urged him, saying, "Stay with us, for it is almost evening, and the day is almost over." He went in to stay with them.
| ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ |
30 It happened, that when he had sat down at the table with them, he took the bread and gave thanks. Breaking it, he gave to them.
| ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ |
31 Their eyes were opened, and they recognized him, and he vanished out of their sight.
| ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ |
32 And they said to one another, "Weren't our hearts burning within us, while he spoke to us along the way, and while he opened the Scriptures to us?"
| ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ |
33 They rose up that very hour, returned to Jerusalem, and found the eleven gathered together, and those who were with them,
| ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃ |
34 saying, "The Lord is risen indeed, and has appeared to Simon."
| האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ |
35 They related the things that happened along the way, and how he was recognized by them in the breaking of the bread.
| ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃ |
36 As they said these things, Jesus himself stood among them, and said to them, "Peace be to you."
| עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃ |
37 But they were terrified and filled with fear, and supposed that they had seen a spirit.
| והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ |
38 He said to them, "Why are you troubled? Why do doubts arise in your hearts?
| ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ |
39 See my hands and my feet, that it is truly me. Touch me and see, for a spirit does not have flesh and bones, as you see that I have."
| ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ |
40 When he had said this, he showed them his hands and his feet.
| ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃ |
41 While they still did not believe for joy, and wondered, he said to them, "Do you have anything here to eat?"
| והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ |
42 And they gave him a piece of a broiled fish.
| ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ |
43 And he took it and ate in front of them.
| ויקח ויאכל לעיניהם׃ |
44 And he said to them, "This is what I told you, while I was still with you, that all things which are written in the Law of Moses, the Prophets, and the Psalms, concerning me must be fulfilled."
| ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃ |
45 Then he opened their minds, that they might understand the Scriptures.
| אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ |
46 He said to them, "Thus it is written, for the Christ to suffer and to rise from the dead the third day,
| ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ |
47 and that repentance leading to forgiveness of sins should be preached in his name to all the nations, beginning at Jerusalem.
| ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ |
48 You are witnesses of these things.
| ואתם עדים בזאת׃ |
49 And look, I send forth the promise of my Father on you. But wait in the city until you are clothed with power from on high."
| והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃ |
50 He led them out as far as Bethany, and he lifted up his hands, and blessed them.
| ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃ |
51 It happened, while he blessed them, that he departed from them, and was carried up into heaven.
| ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃ |
52 They worshiped him, and returned to Jerusalem with great joy,
| והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃ |
53 and were continually in the temple, praising and blessing God.
| ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃ |
