Deuteronomy 1
1 These are the words which Moses spoke to all Israel beyond the Jordan in the wilderness, in the Arabah over against Suph, between Paran, and Tophel, and Laban, and Hazeroth, and Dizahab.
| אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃ |
2 It is eleven days' journey from Horeb by the way of Mount Seir to Kadesh Barnea.
| אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע׃ |
3 It happened in the fortieth year, in the eleventh month, on the first day of the month, that Moses spoke to the children of Israel, according to all that the LORD had given him in commandment to them;
| ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃ |
4 after he had struck Sihon the king of the Amorites, who lived in Heshbon, and Og the king of Bashan, who lived in Ashtaroth and in Edrei.
| אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי׃ |
5 Beyond the Jordan, in the land of Moab, began Moses to declare this law, saying,
| בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר׃ |
6 "The LORD our God spoke to us in Horeb, saying, You have lived long enough in this mountain:
| יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה׃ |
7 turn, and take your journey, and go to the hill country of the Amorites, and to all the places near there, in the Arabah, in the hill country, and in the lowland, and in the Negev, and by the sea coast, the land of the Canaanites, and Lebanon, as far as the great river, the river Perath.
| פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת׃ |
8 Look, I have set the land before you: go in and possess the land which I swore to your fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give to them and to their descendants after them."
| ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃ |
9 I spoke to you at that time, saying, "I am not able to bear you myself alone:
| ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם׃ |
10 The LORD your God has multiplied you, and look, you are this day as the stars of the sky for multitude.
| יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃ |
11 The LORD, the God of your fathers, make you a thousand times as many as you are, and bless you, as he has promised you.
| יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃ |
12 How can I myself alone bear your encumbrance, and your burden, and your strife?
| איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃ |
13 Take wise men of understanding and well known according to your tribes, and I will make them heads over you."
| הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃ |
14 You answered me, and said, "The thing which you have spoken is good to do."
| ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות׃ |
15 So I took the heads of your tribes, wise men, and known, and made them heads over you, captains of thousands, and captains of hundreds, and captains of fifties, and captains of tens, and officers, according to your tribes.
| ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃ |
16 I commanded your judges at that time, saying, "Hear cases between your brothers, and judge righteously between a man and his brother, and the foreigner who is living with him.
| ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו׃ |
17 You shall not show partiality in judgment; you shall hear the small and the great alike; you shall not be afraid of the face of man; for the judgment is God's. The case that is too hard for you, you shall bring to me, and I will hear it."
| לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃ |
18 I commanded you at that time all the things which you should do.
| ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון׃ |
19 We traveled from Horeb, and went through all that great and terrible wilderness which you saw, by the way to the hill country of the Amorites, as the LORD our God commanded us; and we came to Kadesh Barnea.
| ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃ |
20 I said to you, "You have come to the hill country of the Amorites, which the LORD our God gives to us.
| ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ |
21 Look, the LORD your God has set the land before you: go up, take possession, as the LORD, the God of your fathers, has spoken to you; do not be afraid, neither be dismayed."
| ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת׃ |
22 You came near to me everyone of you, and said, "Let us send men before us, that they may search the land for us, and bring us word again of the way by which we must go up, and the cities to which we shall come."
| ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃ |
23 The thing pleased me well; and I took twelve men of you, one man for every tribe:
| וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃ |
24 and they turned and went up into the hill country, and came to the Valley of Eshcol, and spied it out.
| ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה׃ |
25 They took of the fruit of the land in their hands, and brought it down to us, and brought us word again, and said, "It is a good land which the LORD our God gives to us."
| ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ |
26 Yet you wouldn't go up, but rebelled against the commandment of the LORD your God:
| ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם׃ |
27 and you murmured in your tents, and said, "Because the LORD hated us, he has brought us forth out of the land of Egypt, to deliver us into the hand of the Amorites, to destroy us.
| ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃ |
28 Where are we going up? Our brothers have made our heart to melt, saying, 'The people are greater and taller than we; the cities are great and fortified up to the sky; and moreover we have seen the sons of the Anakim there.'"
| אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם׃ |
29 Then I said to you, "Do not dread, neither be afraid of them.
| ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃ |
30 The LORD your God who goes before you, he will fight for you, according to all that he did for you in Egypt before your eyes,
| יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃ |
31 and in the wilderness, where you have seen how that the LORD your God bore you, as a man does bear his son, in all the way that you went, until you came to this place."
| ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃ |
32 Yet in this thing you did not believe the LORD your God,
| ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃ |
33 who went before you in the way, to seek you out a place to pitch your tents in, in fire by night, to show you by what way you should go, and in the cloud by day.
| ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם׃ |
34 The LORD heard the voice of your words, and was angry, and swore, saying,
| וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃ |
35 "Surely not one of these men of this evil generation shall see the good land, which I swore to give to your fathers,
| אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃ |
36 except Caleb the son of Jephunneh: he shall see it; and to him will I give the land that he has trodden on, and to his children, because he has wholly followed the LORD."
| זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃ |
37 Also the LORD was angry with me for your sakes, saying, "You also shall not go in there:
| גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃ |
38 Joshua the son of Nun, who stands before you, he shall go in there. Encourage him, because he will cause Israel to inherit it.
| יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל׃ |
39 Moreover your little ones, whom you said should be a prey, and your children, who this day have no knowledge of good or evil, they shall go in there, and to them will I give it, and they shall possess it.
| וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃ |
40 But as for you, turn, and take your journey into the wilderness by the way to the Red Sea."
| ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף׃ |
41 Then you answered and said to me, "We have sinned against the LORD our God, we will go up and fight, according to all that the LORD our God commanded us." Every man of you put on his weapons of war, and presumed to go up into the hill country.
| ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃ |
42 The LORD said to me, "Tell them, 'Do not go up, neither fight; for I am not among you; lest you be struck before your enemies.'"
| ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ |
43 So I spoke to you, and you did not listen; but you rebelled against the commandment of the LORD, and were presumptuous, and went up into the hill country.
| ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃ |
44 The Amorites, who lived in that hill country, came out against you, and chased you, as bees do, and beat you down in Seir, even to Hormah.
| ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה׃ |
45 You returned and wept before the LORD; but the LORD did not listen to your voice, nor gave ear to you.
| ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃ |
46 So you stayed in Kadesh many days, according to the days that you remained.
| ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃ |
