Luke 6
1 Now it happened on the second chief Sabbath that he was going through the grain fields. His disciples plucked the heads of grain, and ate, rubbing them in their hands.
| ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃ |
2 But some of the Pharisees said to them, "Why do you do that which is not lawful on the Sabbath day?"
| ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃ |
3 Jesus, answering them, said, "Have you not read what David did when he was hungry, he, and those who were with him;
| ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃ |
4 how he entered into the house of God, and took and ate the show bread, and gave also to those who were with him, which is not lawful to eat except for the priests alone?"
| כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃ |
5 He said to them, "The Son of Man is lord of the Sabbath."
| ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃ |
6 It also happened on another Sabbath that he entered into the synagogue and taught. There was a man there, and his right hand was withered.
| ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ |
7 The scribes and the Pharisees watched him, to see whether he would heal on the Sabbath, that they might find an accusation against him.
| ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ |
8 But he knew their thoughts; and he said to the man who had the withered hand, "Rise up, and stand in the middle." He arose and stood.
| והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ |
9 Then Jesus said to them, "I ask you, is it lawful on the Sabbath to do good, or to do harm? To save a life, or to destroy it?"
| ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ |
10 He looked around at them all, and said to the man, "Stretch out your hand." He did, and his hand was restored.
| ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃ |
11 But they were filled with rage, and talked with one another about what they might do to Jesus.
| והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃ |
12 It happened in these days, that he went out to the mountain to pray, and he continued all night in prayer to God.
| ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃ |
13 When it was day, he called his disciples, and from them he chose twelve, whom he also named apostles:
| ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃ |
14 Simon, whom he also named Peter, and Andrew his brother; and James and John; and Philip and Bartholomew;
| את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃ |
15 and Matthew and Thomas; and James the son of Alphaeus, and Simon, who was called the Zealot;
| את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃ |
16 and Judas the son of James, and Judas Iscariot, who became a traitor.
| את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃ |
17 He came down with them, and stood on a level place, with a large crowd of his disciples, and a great number of the people from all Judea and Jerusalem, and the sea coast of Tyre and Sidon,
| וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃ |
18 who came to hear him and to be healed of their diseases; and those who were troubled with unclean spirits were cured.
| וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃ |
19 All the crowd sought to touch him, for power came out from him and healed them all.
| וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃ |
20 He lifted up his eyes to his disciples, and said, "Blessed are you who are poor, for yours is the Kingdom of God.
| והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃ |
21 Blessed are you who hunger now, for you will be filled. Blessed are you who weep now, for you will laugh.
| אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃ |
22 Blessed are you when people hate you, and when they exclude you and insult you, and throw out your name as evil, for the Son of Man's sake.
| אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃ |
23 Rejoice in that day, and leap for joy, for look, your reward is great in heaven, for their fathers did the same thing to the prophets.
| שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃ |
24 "But woe to you who are rich. For you have received your consolation.
| אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃ |
25 Woe to you, you who are full now, for you will be hungry. Woe who laugh now, for you will mourn and weep.
| אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃ |
26 Woe when all people speak well of you, for their fathers did the same thing to the false prophets.
| אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃ |
27 "But I tell you who hear: love your enemies, do good to those who hate you,
| אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃ |
28 bless those who curse you, and pray for those who mistreat you.
| ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃ |
29 To the person who strikes you on the cheek, offer the other also; and from the person who takes away your coat, do not withhold your shirt either.
| המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃ |
30 Give to everyone who asks you, and do not ask him who takes away your goods to give them back again.
| וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃ |
31 And as you would like people to do to you, you also do the same to them.
| וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃ |
32 If you love those who love you, what credit is that to you? For even sinners love those who love them.
| ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃ |
33 If you do good to those who do good to you, what credit is that to you? For even sinners do the same.
| ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃ |
34 If you lend to those from whom you hope to receive, what credit is that to you? Even sinners lend to sinners, to receive back as much.
| ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃ |
35 But love your enemies, and do good, and lend, expecting nothing back; and your reward will be great, and you will be children of the Most High; for he is kind toward the unthankful and evil.
| אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃ |
36 Therefore be merciful, even as your Father is also merciful.
| לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃ |
37 Do not judge, and you won't be judged. Do not condemn, and you won't be condemned. Forgive, and you will be forgiven.
| ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃ |
38 "Give, and it will be given to you: good measure, pressed down, shaken together, and running over, will be poured into your lap. For with the same measure you measure it will be measured back to you."
| תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃ |
39 He spoke a parable to them. "Can the blind guide the blind? Won't they both fall into a pit?
| וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃ |
40 A disciple is not above the teacher, but everyone when he is fully trained will be like his teacher.
| אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃ |
41 And why do you see the speck of chaff that is in your brother's eye, but do not notice the log that is in your own eye?
| ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃ |
42 Or how can you tell your brother, 'Brother, let me remove the speck of chaff that is in your eye,' when you yourself do not see the log that is in your own eye? You hypocrite. First remove the log from your own eye, and then you can see clearly to remove the speck of chaff that is in your brother's eye.
| ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃ |
43 For there is no good tree that brings forth rotten fruit; nor again a rotten tree that brings forth good fruit.
| כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃ |
44 For each tree is known by its own fruit. For people do not gather figs from thorns, nor do they gather grapes from a bramble bush.
| כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃ |
45 The good person out of the good treasure of his heart brings out that which is good, and the evil person out of the evil treasure brings out that which is evil, for out of the abundance of the heart, his mouth speaks.
| האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃ |
46 "Why do you call me, 'Lord, Lord,' and do not do the things which I say?
| ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃ |
47 Everyone who comes to me, and hears my words, and does them, I will show you who he is like.
| כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃ |
48 He is like someone building a house, who dug and went deep, and laid a foundation on the rock. When a flood arose, the stream broke against that house, and could not shake it, because it had been well built.
| דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ |
49 But he who hears, and does not do, is like someone who built a house on the earth without a foundation, against which the stream broke, and immediately it fell, and the ruin of that house was great."
| ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃ |
