Ezekiel 6

1 The word of the LORD came to me, saying,

ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

2 "Son of man, set your face toward the mountains of Israel, and prophesy to them,

בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם׃

3 and say, 'You mountains of Israel, hear the word of the LORD: Thus says the LORD to the mountains and to the hills, to the watercourses and to the valleys: "Look, I, even I, will bring a sword on you, and I will destroy your high places.

ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם׃

4 Your altars shall become desolate, and your incense altars shall be broken; and I will cast down your slain men before your idols.

ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם׃

5 I will lay the dead bodies of the children of Israel before their idols; and I will scatter your bones around your altars.

ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם׃

6 In all your dwelling places the cities shall be laid waste, and the high places shall be desolate; that your altars may be laid waste and made desolate, and your idols may be broken and cease, and your incense altars may be cut down, and your works may be abolished.

בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃

7 The slain shall fall in the midst of you, and you shall know that I am the LORD.

ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה׃

8 "'"Yet will I leave a remnant, in that you shall have some that escape the sword among the nations, when you shall be scattered through the countries.

והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות׃

9 Those of you that escape shall remember me among the nations where they shall be carried captive, how that I have been broken with their lewd heart, which has departed from me, and with their eyes, which play the prostitute after their idols: and they shall loathe themselves in their own sight for the evils which they have committed in all their abominations.

וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם׃

10 They shall know that I am the LORD: I have not said in vain that I would bring this disaster on them."'"

וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת׃

11 "Thus says the LORD: 'Strike with your hand, and stamp with your foot, and say, "Alas." because of all the evil abominations of the house of Israel; for they shall fall by the sword, by the famine, and by the pestilence.

כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו׃

12 He who is far off shall die of the pestilence; and he who is near shall fall by the sword; and he who remains and is besieged shall die by the famine: thus will I accomplish my wrath on them.

הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם׃

13 You shall know that I am the LORD, when their slain men shall be among their idols around their altars, on every high hill, on all the tops of the mountains, and under every green tree, and under every thick oak, the places where they offered pleasant aroma to all their idols.

וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם׃

14 I will stretch out my hand on them, and make the land desolate and waste, from the wilderness toward Riblah, throughout all their habitations: and they shall know that I am the LORD."'"

ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃