Luke 5
1 On one occasion when he was standing by the lake of Gennesaret, the crowd pressed upon him to listen to the word of God.
| ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃ |
2 But he saw two fishing-boats on the shore of the lake; the fishermen had disembarked and were washing their nets.
| וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃ |
3 He went on board one of the boats which belonged to Simon, and asked him to push out a little way from land. Then he sat down and continued to teach the crowd from the boat.
| וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ |
4 When he had finished speaking, he said to Simon, "Push out into deep water, and let down your nets for a haul."
| ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ |
5 "Master," answered Simon, "although we toiled all night, we took nothing; but at your bidding I will let down the nets."
| ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ |
6 And when they had done this they enclosed a great multitude of fish; and their nets began to break.
| ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ |
7 So they motioned to their partners in the other boat to come and help them. They came and filled both boats, so that they began to sink.
| ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ |
8 When Simon Peter saw this he fell down at the knees of Jesus, exclaiming, "Depart from me, O Lord, for I am a sinful man!"
| ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃ |
9 (For he was amazed, and all who were with him, at the haul of fish which they had made;
| כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃ |
10 and so were Simon’s partners, Jamesand John, sons of Zebedee.) But Jesus answered Simon. "Fear not; from this time on, you will be catching men."
| וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ |
11 So when they had brought their boats to land they left everything and followed him.
| ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃ |
12 Another time when he was in one of their cities, there was a man there full of leprosy. And he, upon seeing Jesus, fell on his face and implored him. "Lord," he said, "if only you choose you can make me clean."
| ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃ |
13 And he stretched out his hand and touching him, said. "I do choose; be made clean."
| וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ |
14 And instantly the leprosy left him. Jesus ordered him to tell no one, "But be off," he said, "show yourself to the priest, and make the offering for your cleansing, as Moses commanded, for a testimony to them."
| ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃ |
15 But all the more the report about him continued to spread; and great crowds began to come together to hear him, and to be healed of their infirmities.
| ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃ |
16 But Jesus himself habitually withdrew into solitary places, and there used to pray.
| והוא סר אל המדברות ויתפלל׃ |
17 One day he was teaching, and near to him were seated Pharisees and teachers of the Law, who had come from every village of Galilee and Judea and from Jerusalem; and the power of the Lord was with him to heal.
| ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃ |
18 And behold there came men carrying a paralytic on a bed; and they tried to bring him and lay him before Jesus, but they could not because of the crowd.
| והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ |
19 So they went up on the roof, and let him down through the tiling, with his bed, into the crowd, before Jesus.
| ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃ |
20 When Jesus saw their faith, he said to him, "Man, your sins are forgiven you!"
| וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ |
21 And the Scribes and Pharisees began to cavil. "Who is this?" they asked, "speaking blasphemies? Who can forgive sins but God alone?"
| ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃ |
22 Conscious of their cavilings, Jesus answered, saying.
| וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃ |
23 "What is this caviling in your hearts? Which is easier to say, "Your sins are forgiven," or to say, "Rise and walk?"
| מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃ |
24 But that you may know that the Son of man has authority on earth to forgive sins (he said to the paralytic), "I bid you rise, take up your bed, and go to your house."
| אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃ |
25 And instantly he arose up before them, took up what he had been lying on, and went away to his house, glorifying God.
| וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ |
26 Astonishment fell upon them all, and they began to glorify God, and they were filled with awe, and they said, "We have seen strange things today."
| ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃ |
27 After this he went forth and noticed a tax-gatherer, named Levi, sitting at the tax-office, and said to him, "Follow me."
| ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ |
28 He rose, left everything, and followed him.
| ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃ |
29 Levi also made him a great reception at his house. There was a large party of tax-gatherers and others who were dining with them.
| ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃ |
30 And the Pharisees and their scribes began complaining to his disciples, saying, "Why are you eating and drinking with tax- gatherers and sinners?"
| וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃ |
31 Jesus answered them saying. "They who are well have no need of a physician, but they who are ill.
32 I am not come to call the righteous but sinners, to repentance."
| לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ |
33 Again they said unto him. "Why do the disciples of Johnfast frequently, and make supplications, as also do the disciples of the Pharisees, but your disciples are eating and drinking?"
| ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ |
34 "Can you make the bridal party fast," he asked, while the bridegroom is still with them?
| ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ |
35 "But there is coming a day when the Bridegroom will have been taken away from them; then at that time they will fast."
| ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃ |
36 He also told them a parable. "No one," he said, "tears a piece from a new garment, and patches it upon an old one; otherwise he will tear the new garment, and the patch from the new will not mend the old.
| וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ |
37 "Nor does any one pour new wine into old wine-skins; otherwise the new wine will burst the skins, and will itself be spilled, and the skins be destroyed
| ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃ |
38 "But new wine must be put into fresh wine-skins
| אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ |
39 "And no man after drinking old wine, wishes for new; for he says, "The old is better.""
| ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃ |
