Luke 8
1 And it came to pass thereafter, that He was going through every city and village, preaching and proclaiming good news of the Kingdom of God, and the Twelve [are] with Him,
| זמן קצר לאחר מכן עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר, וסיפר לאנשים את בשורת מלכות האלוהים. אל ישוע נילוו שנים־עשר תלמידיו |
2 and certain women who were healed of evil spirits and sicknesses, Mary who is called Magdalene, from whom seven demons had gone forth,
| וקבוצת נשים, שאותן הוא ריפא ממחלות שונות או גירש מהן רוחות רעות. בין נשים אלה היו מרים המגדלית (שממנה גירש ישוע שבעה שדים), |
3 and Joanna wife of Chuza, steward of Herod, and Susanna, and many others, who were ministering to Him from their substance.
| יוחנה, אשת כוזא (מי שניהל את עסקי המלך הורדוס), שושנה ורבות אחרות שתרמו מכספן לכלכלת ישוע ותלמידיו. |
4 And a great multitude having gathered, and those who from city and city were coming to Him, He spoke by an allegory:
| יום אחד, כשנהרו אליו אנשים מערים רבות, סיפר להם ישוע את המשל הבא: |
5 “The sower went forth to sow his seed, and in his sowing some indeed fell beside the way, and it was trodden down, and the birds of the sky devoured it.
| ”איכר אחד יצא לזרוע בשדה. בפזרו את הזרעים נפלו אחדים מהם בצד הדרך, והם נרמסו ונאכלו על־ידי הציפורים. |
6 And other fell on the rock, and having sprung up, it withered, through having no moisture.
| חלקם נפלו על אדמת סלעים, ואלה צמחו יפה, אך כעבור זמן קצר התייבשו ומתו מחוסר לחות. |
7 And other fell amidst the thorns, and the thorns having sprung up with it, choked it.
| חלקם נפלו בין הקוצים. זרעים אלה אמנם צמחו, אולם יחד איתם צמחו גם קוצים וחנקו אותם. |
8 And other fell on the good ground, and having sprung up, it made fruit a hundredfold.” Saying these things, He was calling, “He having ears to hear—let him hear.”
| חלק אחר מהזרעים נפלו על אדמה פורייה, ואלה צמחו ונשאו פרי רב, פי מאה ממה שנזרע.“בסיימו את המשל אמר ישוע:”מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“ |
9 And His disciples were questioning Him, saying, “What may this allegory be?”
| תלמידיו שאלו אותו למה התכוון, |
10 And He said, “To you it has been given to know the secrets of the Kingdom of God, but to the rest in allegories, that seeing they may not see, and hearing they may not understand.
| וישוע השיב:”רק לכם מותר לדעת את סודות מלכות השמים, אולם האנשים הללו שומעים רק משלים אך אינם מבינים – בדיוק כפי שניבאו אבותינו הנביאים. |
11 And this is the allegory: the seed is the word of God,
| ”זהו פירוש המשל: הזרע הוא דבר־אלוהים. |
12 and those beside the way are those hearing, then comes the Devil, and takes up the word from their heart, lest having believed, they may be saved.
| שולי הדרך מסמלים את לב האנשים השומעים את דבר האלוהים, אולם מיד בא השטן ומנסה להשכיח מלבם את דבר ה׳. כך הוא מונע בעדם מלהאמין באלוהים ולהיוושע. |
13 And those on the rock: they who, when they may hear, receive the word with joy, and these have no root, who for a time believe, and in time of temptation fall away.
| אדמת הסלעים מסמלת את לב האנשים הנהנים להקשיב לדבר־אלוהים, אולם אין הוא חודר לעומק לבם. הם יודעים שדבר ה׳ הוא אמת, ואפילו מאמינים לזמן קצר, אולם ברגע של קושי ומבחן הם מאבדים את אמונתם. |
14 And that which fell to the thorns: these are they who have heard, and going forth, through anxieties, and riches, and pleasures of life, are choked, and do not bear to completion.
| אדמת הקוצים מסמלת את לב האנשים המקשיבים לדבר אלוהים ומאמינים בו, אולם כעבור זמן קצר נחנקת אמונתם על־ידי דאגות, תאוות־העולם ורדיפה אחר כסף ורכוש. משום כך לעולם אינם מגיעים לבגרות רוחנית. |
15 And that in the good ground: these are they who in an upright and good heart, having heard the word, retain [it], and bear fruit in continuance.
| ”לעומתם מסמלת האדמה הפורייה אנשים בעלי לב טוב וישר. אנשים אלה מקשיבים לדבר ה׳, דבקים בו ואף מביאים פרי רב. |
16 And no one having lighted a lamp covers it with a vessel, or puts [it] under a bed; but he puts [it] on a lampstand, that those coming in may see the light,
| ”כאשר אדם מדליק נר בחשכה, האם הוא מכסה את הנר או מחביא אותו מתחת למיטה? הוא ישים אותו במקום מרכזי, המקום שבו יאיר לבאי הבית בצורה הטובה ביותר. |
17 for nothing is secret, that will not become visible, nor hid, that will not be known and become visible.
| כל מה שמוסתר עתה יתגלה ויצא לאור בבוא הזמן. |
18 See, therefore, how you hear, for whoever may have, there will be given to him, and whoever may not have, also what he seems to have will be taken from him.”
| לכן שימו לב כיצד אתם מקשיבים. מי שיש לו – יינתן לו עוד. ומי שאין לו – גם מה שהוא חושב שיש לו יילקח ממנו.“ |
19 And there came to Him His mother and brothers, and they were not able to get to Him because of the multitude,
| אז באו אמו ואחיו של ישוע לבקרו, אולם בגלל הקהל הרב לא יכלו להיכנס אל הבית שבו לימד. |
20 and it was told Him, saying, “Your mother and Your brothers stand outside, wishing to see You”;
| מישהו הודיע לישוע כי אמו ואחיו מחכים לו בחוץ ורוצים לראותו, |
21 and He answering said to them, “My mother and My brothers! They are those who are hearing the word of God, and doing.”
| אולם ישוע אמר:”אמי וְאֶחָי הם כל אלה המקשיבים לדברי אלוהים ומקיימים אותם!“ |
22 And it came to pass, on one of the days, that He Himself went into a boat with His disciples, and He said to them, “We may go over to the other side of the lake”; and they set forth,
| יום אחד עלה ישוע עם תלמידיו לסירה והציע:”הבה נשוט אל החוף ממול.“ |
23 and as they are sailing He fell deeply asleep, and there came down a storm of wind to the lake, and they were filling, and were in peril.
| הם החלו לשוט וישוע נרדם. לפתע התחוללה סערה חזקה. הרוח טלטלה את הסירה מצד אל צד, הגלים הגבוהים הציפו את הסירה במים, והתלמידים היו בסכנה גדולה. |
24 And having come near, they awoke Him, saying, “Master, Master, we perish!” And He, having arisen, rebuked the wind and the raging of the water, and they ceased, and there came a calm,
| ”רבי, קום!“העירו אותו התלמידים בבהלה.”אנחנו טובעים!“ישוע גער ברוח ובים, ומיד פסקה הסערה והים נרגע. |
25 and He said to them, “Where is your faith?” And they being afraid wondered, saying to one another, “Who, then, is this, that He even commands the winds and the water, and they obey Him?”
| ”היכן אמונתכם?“שאל אותם ישוע. התלמידים הנדהמים והמפוחדים אמרו איש לרעהו:”מיהו האיש הזה, שאפילו הרוח והים נשמעים לו?“ |
26 And they sailed down to the region of the Gadarenes that is opposite Galilee,
| הם הגיעו אל הגדה השנייה של הכינרת, אל ארץ הגדריים. |
27 and He having gone forth on the land, there met Him a certain man, out of the city, who had demons for a long time, and was not clothed with a garment, and was not abiding in a house, but in the tombs,
| כשעלה ישוע לחוף, בא לקראתו אדם מקומי אשר זמן רב היה אחוז־שדים. האיש היה עירום לגמרי, חסר בית וישן בבית־הקברות. |
28 and having seen Jesus, and having cried out, he fell before Him, and with a loud voice, said, “What [regards] me and You, Jesus, Son of God Most High? I implore You, may You not afflict me!”
| בראותו את ישוע נפל האיש לרגליו וצרח:”מה אתה רוצה ממני, ישוע בן־אל־עליון? אני מתחנן לפניך, אל תייסר אותי!“ |
29 For He commanded the unclean spirit to come forth from the man, for many times it had caught him, and he was being bound with chains and shackles—guarded, and breaking apart the bonds he was driven by the demons into the deserts.
| הוא אמר זאת משום שישוע כבר ציווה על השד לצאת ממנו. לעיתים קרובות השתלט השד על האיש האומלל, עד כי גם כשאסרו אותו בכבלים ובשרשרות היה מנתק אותם בקלות ובורח למדבר, בכוחו ובהשפעתו של השד. |
30 And Jesus questioned him, saying, “What is your name?” And he said, “Legion,” because many demons were entered into him,
| ”מה שמך?“שאל ישוע את השד.”לגיון“, השיבו קולות רבים, כי היו בו למעשה שדים רבים. |
| השדים התחננו לפני ישוע שלא ישלח אותם לתהום. (Abyssos g12) |
32 and there was there a herd of many pigs feeding on the mountain, and they were calling on Him that He might permit them to enter into these, and He permitted them,
| במדרון ההר שבקרבת מקום רעה עדר חזירים, והשדים התחננו לפני ישוע שירשה להם להיכנס בחזירים. ישוע הסכים, |
33 and the demons having gone forth from the man, entered into the pigs, and the herd rushed down the steep into the lake, and were drowned.
| והשדים יצאו מהאיש ונכנסו בחזירים. מיד החל העדר להשתולל, גלש במדרון התלול וטבע בים. |
34 And those feeding [them], having seen what was come to pass, fled, and having gone, told [it] to the city, and to the fields;
| משראו הרועים את המתרחש נמלטו בבהלה וסיפרו את הדבר בעיר ובכפרים. |
35 and they came forth to see what was come to pass, and they came to Jesus, and found the man sitting, out of whom the demons had gone forth, clothed, and right-minded, at the feet of Jesus, and they were afraid;
| עד מהרה נהרו לשם אנשים רבים כדי לראות את המתרחש במו עיניהם. הם ראו את האיש שהיה אחוז־שדים יושב לרגלי ישוע, לבוש היטב ושפוי בדעתו. עדי ראייה סיפרו לבאים כיצד ריפא ישוע את האיש, וכולם נמלאו פחד. |
36 and those also having seen [it], told them how the demoniac was saved.
37 And the whole multitude of the region of the Gadarenes asked Him to go away from them, because they were pressed with great fear, and He having entered into the boat, turned back.
| כה רב היה פחדם, עד כי האנשים הרבים מארץ הגדריים התחננו לפני ישוע שיעזוב אותם לנפשם וילך משם. ישוע חזר לסירה ושב למקום ממנו בא. |
38 And the man from whom the demons had gone forth was imploring of Him to be with Him, and Jesus sent him away, saying,
| האיש שהיה אחוז־שדים התחנן לפניו שירשה לו להצטרף אליו, אולם ישוע סרב. |
39 “Return to your house, and tell how God did great things to you”; and he went away through all the city proclaiming how Jesus did great things to him.
| ”חזור לביתך, “אמר לו ישוע,”וספר לבני משפחתך את הפלא שאלוהים עשה למענך.“האיש הלך וסיפר בכל העיר את הפלא שחולל ישוע למענו. |
40 And it came to pass, in the turning back of Jesus, the multitude received Him, for they were all looking for Him,
| בגדה השנייה של הכינרת קיבל אותו הקהל, שכבר המתין לישוע. |
41 and behold, there came a man whose name [is] Jairus, and he was a chief of the synagogue, and having fallen at the feet of Jesus, was calling on Him to come to his house,
| אדם בשם יאיר, שהיה ראש בית־הכנסת המקומי, בא ונפל לרגלי ישוע. יאיר התחנן לפניו שיבוא איתו אל ביתו, |
42 because he had an only daughter about twelve years [old], and she was dying. And in His going away, the multitudes were thronging Him,
| כי בתו היחידה בת שתים־עשרה חלתה ועמדה למות. ישוע הלך עם יאיר כשהוא מפלס לו דרך בין הקהל הרב. |
43 and a woman, being with a flow of blood for twelve years, who, having spent all her living on physicians, was not able to be healed by any,
| בקרב הקהל הייתה אישה שסבלה משטף דם כרוני במשך שתים־עשרה שנה. היא הוציאה את כל כספה על רופאים שונים, אולם איש לא יכול היה לרפא אותה. |
44 having come near behind, touched the fringe of His garment, and immediately the flow of her blood stood still.
| האישה קרבה אל ישוע מאחור, וכשנגעה בכנף בגדו פסק מיד שטף הדם! |
45 And Jesus said, “Who [is] it that touched Me?” And all denying, Peter and those with him said, “Master, the multitudes press You, and throng [You], and You say, Who [is] it that touched Me?”
| ”מי נגע בי?“שאל ישוע. כל הסובבים אותו הכחישו שנגעו בו, ופטרוס אמר:”רבי, כיצד אתה יכול לשאול מי נגע בך? ראה כמה רבים האנשים שנדחפים ונדחקים אליך מכל צד!“ |
46 And Jesus said, “Someone touched Me, for I knew power having gone forth from Me.”
| אולם ישוע השיב:”אני יודע שמישהו נגע בי בכוונת תחילה, כי הרגשתי שיצא ממני כוח מרפא.“ |
47 And the woman, having seen that she was not hid, trembling, came, and having fallen before Him, for what cause she touched Him declared to Him before all the people, and how she was healed instantly;
| כאשר נוכחה האישה שישוע ידע, החלה לרעוד מפחד. היא נפלה לרגליו וסיפרה באוזני כולם מדוע נגעה בישוע. היא סיפרה שנרפאה כליל. |
48 and He said to her, “Take courage, daughter, your faith has saved you, be going on to peace.”
| ”בתי, “אמר לה ישוע,”אמונתך ריפאה אותך, לכי לשלום.“ |
49 While He is yet speaking, there comes a certain one from the chief of the synagogue’s [house], saying to him, “Your daughter has died, do not harass the Teacher”;
| בזמן שישוע דיבר אל האישה, הגיע למקום שליח מביתו של יאיר והודיע לאב:”בתך מתה; אין צורך להטריח את המורה.“ |
50 and Jesus having heard, answered him, saying, “Do not be afraid, only believe, and she will be saved.”
| כאשר שמע ישוע את דברי השליח אמר אל האב:”אל תפחד! בטח בי, ובתך תרפא.“ |
51 And having come into the house, He permitted no one to go in, except Peter, and James, and John, and the father of the child, and the mother;
| בהגיעם אל הבית הרשה ישוע רק להורים, לפטרוס, ליעקב וליוחנן להיכנס לחדר הילדה. |
52 and they were all weeping, and beating themselves for her, and He said, “Do not weep, she did not die, but sleeps”;
| הבית היה מלא אנשים שבאו להתאבל ולבכות על מותה, אולם ישוע אמר להם:”אל תבכו; הילדה לא מתה, היא רק ישנה.“ |
53 and they were deriding Him, knowing that she died;
| אך האבלים לעגו לישוע, כי ידעו שהיא מתה. |
54 and He having put all forth outside, and having taken hold of her hand, called, saying, “Child, arise”;
| ישוע אחז ביד הילדה וקרא:”קומי, ילדתי!“ |
55 and her spirit came back, and she arose immediately, and He directed that there be given to her to eat;
| באותו רגע רוחה שבה אליה והיא קמה על רגליה.”תנו לה משהו לאכול!“פקד ישוע. |
56 and her parents were amazed, but He charged them to say to no one what had come to pass.
| הוריה התפלאו מאוד, אולם ישוע ציווה עליהם לא לספר לאיש את אשר קרה. |
