Sophonias 2
1 Be you gathered and closely joined together, O unchastened nation;
| התקוששו וקושו--הגוי לא נכסף |
2 before you become as the flower that passes away, before the anger of the Lord come upon you, before the day of the wrath of the Lord come upon you.
| בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה--בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה |
3 Seek you the Lord, all you meek of the earth; do judgment, and seek justice, and answer accordingly; that you may be hid in the day of the wrath of the Lord.
| בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה--אולי תסתרו ביום אף יהוה |
4 For Gaza shall be utterly spoiled, and Ascalon shall be destroyed; and Azotus shall be cast forth at noon-day, and Accaron shall be rooted up.
| כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר |
5 Woe to them that dwell on the border of the sea, neighbors of the Cretans! the word of the Lord is against you, O Chanaan, land of the Philistines, and I will destroy you out of [your] dwelling-place.
| הוי ישבי חבל הים--גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב |
6 And Crete shall be a pasture of flocks, and a fold of sheep.
| והיתה חבל הים נות כרת רעים--וגדרות צאן |
7 And the sea cost shall be for the remnant of the house of Juda; they shall pasture upon them in the houses of Ascalon; they shall rest in the evening because of the children of Juda; for the Lord their God has visited them, and he will turn away their captivity.
| והיה חבל לשארית בית יהודה--עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון--כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם (שביתם) |
8 I have heard the revilings of Moab, and the insults of the children of Ammon, wherewith they have reviled my people, and magnified themselves against my coasts.
| שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון--אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם |
9 Therefore, [as] I live, says the Lord of hosts, the God of Israel, Moab shall be as Sodoma, and the children of Ammon as Gomorrha; and Damascus [shall be] left as a heap of the threshing floor, and desolate for ever: and the remnant of my people shall plunder them, and the remnant of my nations shall inherit them.
| לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום |
10 This is their punishment in return for their haughtiness, because they have reproached and magnified themselves against the Lord Almighty.
| זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות |
11 The Lord shall appear against them, and shall utterly destroy all the gods of the nations of the earth; and they shall worship him every one from his place, [even] all the islands of the nations.
| נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים |
12 You Ethiopians also are the slain of my sword.
| גם אתם כושים חללי חרבי המה |
13 And he shall stretch forth his hand against the north and destroy the Assyrian, and make Nineve a dry wilderness, [even] as a desert.
| ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר |
14 And flocks, and all the wild beasts of the land, and chameleons shall feed in the midst thereof: and hedgehogs shall lodge in the ceilings thereof; and wild beasts shall cry in the breaches thereof, and ravens in her porches, whereas her loftiness was [as] as cedar.
| ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי--גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה |
| זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה--כל עובר עליה ישרק יניע ידו |
