Michaeas 4
1 And at the last days the mountain of the Lord shall be manifest, established on the tops of the mountains, and it shall be exalted above the hills; and the peoples shall hasten to it.
| והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים |
2 And many nations shall go, and say, Come, let us go up to the mountain of the Lord, and to the house of the God of Jacob; and they shall show us his way, and we will walk in his paths: for out of Sion shall go forth a law, and the word of the Lord from Jerusalem.
| והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם |
3 And he shall judge among many peoples, and shall rebuke strong nations afar off; and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into sickles; and nation shall no more lift up sword against nation, neither shall they learn to war any more.
| ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות--לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה |
4 And every one shall rest under his vine, and every one under his fig tree; and there shall be none to alarm [them]: for the mouth of the Lord Almighty has spoken these [words].
| וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו--ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר |
5 For all [other] nations shall walk everyone in his own way, but we will walk in the name of the Lord our God for ever and ever.
| כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו--לעולם ועד |
6 In that day, says the Lord, I will gather her that is bruised, and will receive her that is cast out, and those whom I rejected.
| ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי |
7 And I will make her that was bruised a remnant, and her that was rejected a mighty nation: and the Lord shall reign over them in mount Sion from henceforth, even for ever.
| ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם |
8 And you, dark tower of the flock, daughter of Sion, on you the dominion shall come and enter in, [even] the first kingdom from Babylon to the daughter of Jerusalem.
| ואתה מגדל עדר עפל בת ציון--עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם |
9 And now, why have you known calamities? was there not a king to you? or has your counsel perished that pangs as of a woman in travail have seized upon you?
| עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד--כי החזיקך חיל כיולדה |
10 Be in pain, and strengthen yourself, and draw near, O daughter of Sion, as a woman in travail: for now you shall go forth out of the city, and shall lodge in the plain, and shall reach even to Babylon: thence shall the Lord your God deliver you, and thence shall he redeem you out of the hand of your enemies.
| חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי--שם יגאלך יהוה מכף איביך |
11 And now have many nations gathered against you, saying, We will rejoice, and our eyes shall look upon Sion.
| ועתה נאספו עליך גוים רבים--האמרים תחנף ותחז בציון עינינו |
12 But they know not the thought of the Lord, and have not understood his counsel: for he has gathered them as sheaves of the floor.
| והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה |
13 Arise, and thresh them, O daughter of Sion: for I will make your horns iron, and I will make your hoofs brass: and you shall utterly destroy many nations, and shall consecrate their abundance to the Lord, and their strength to the Lord of all the earth.
| קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ |
