Leviticus 22

1 And the Lord spoke to Moses, saying,

וידבר יהוה אל משה לאמר

2 Speak to Aaron and to his sons, and let them take heed concerning the holy things of the children of Israel, so they shall not profane my holy name in any of the things which they consecrate to me: I [am] the Lord.

דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי--אשר הם מקדשים לי אני יהוה

3 Say to them, Every man throughout your generations, whoever of all your seed shall approach to the holy things, whatever the children of Israel shall consecrate to the Lord, while his uncleanness is upon him, that soul shall be cut off from me: I [am] the Lord your God.

אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני--אני יהוה

4 And the man of the seed of Aaron the priest, if he should have leprosy or issue of the reins, shall not eat of the holy things, until he be cleansed; and he that touches any uncleanness of a dead body, or the man whose seed of copulation shall have gone out from him,

איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב--בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע

5 or whoever shall touch any unclean reptile, which will defile him, or [who shall touch] a man, whereby he shall defile him according to all his uncleanness:

או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו

6 whatever soul shall touch them shall be unclean until evening; he shall not eat of the holy things, unless he bathe his body in water,

נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים

7 and the sun go down, and then he shall be clean; and then shall he eat of all the holy things, for they are his bread.

ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא

8 He shall not eat that which dies of itself, or is taken of beasts, so that he should be polluted by them: I [am] the Lord.

נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה

9 And they shall keep my ordinances, that they do not bear iniquity because of them, and die because of them, if they shall profane them: I [am] the Lord God that sanctifies them.

ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם

10 And no stranger shall eat the holy things: one that sojourns with a priest, or a hireling, shall not eat the holy things.

וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש

11 But if a priest should have a soul purchased for money, he shall eat of his bread; and they that are born in his house, they also shall eat of his bread.

וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו

12 And if the daughter of a priest should marry a stranger, she shall not eat of the offerings of the sanctuary.

ובת כהן--כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל

13 And if the daughter of priest should be a widow, or put away, and have no seed, she shall return to her father's house, as in her youth: she shall eat of her father's bread, but no stranger shall eat of it.

ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו

14 And the man who shall ignorantly eat holy things, shall add the fifth part to it, and give the holy thing to the priest.

ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש

15 And they shall not profane the holy things of the children of Israel, which they offer to the Lord.

ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה

16 So should they bring upon themselves the iniquity of trespass in their eating their holy things: for I [am] the Lord that sanctifies them.

והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם

17 And the Lord spoke to Moses, saying,

וידבר יהוה אל משה לאמר

18 Speak to Aaron and his sons, and to all the congregation of Israel, and you shall say to them, Any man of the children of Israel, or of the strangers that abide among them in Israel, who shall offer his gifts according to all their confession and according to all their choice, whatever they may bring to the Lord for whole burnt offerings—

דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה

19 your free will offerings [shall] be males without blemish of the herds, or of the sheep, or of the goats.

לרצנכם תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים

20 They shall not bring to the Lord anything that has a blemish in it, for it shall not be acceptable for you.

כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם

21 And whatever man shall offer a peace-offering to the Lord, discharging a vow, or in the way of free will offering, or an offering in your feasts, of the herds or of the sheep, it shall be without blemish for acceptance: there shall be no blemish in it.

ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו

22 One that is blind, or broken, or has its tongue cut out, or is troubled with warts, or has a malignant ulcer, or tetters, they shall not offer these to the Lord; neither shall you offer any of them for a burnt offering on the altar of the Lord.

עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה

23 And a calf or a sheep with the ears cut off, or that has lost its tail, you shall kill them for yourself; but they shall not be accepted for your vow.

ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה

24 That which has broken testicles, or is crushed or gelt or mutilated, —you shall not offer them to the Lord, neither shall you sacrifice them upon your land.

ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו

25 Neither shall you offer the gifts of your God of all these things by the hand of a stranger, because there is corruption in them, a blemish in them: these shall not be accepted for you.

ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם

26 And the Lord spoke to Moses, saying,

וידבר יהוה אל משה לאמר

27 As for a calf, or a sheep, or a goat, whenever it is born, then shall it be seven days under its mother; and on the eighth day and after they shall be accepted for sacrifices, a burnt offering to the Lord.

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה

28 And a bullock and a ewe, it and its young, you shall not kill in one day.

ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

29 And if you should offer a sacrifice, a vow of rejoicing to the Lord, you shall offer it so as to be accepted for you.

וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו

30 In that same day it shall be eaten; you shall not leave of the flesh till the morrow: I am the Lord.

ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה

31 And you shall keep my commandments and do them.

ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה

32 And you shall not profane the name of the Holy One, and I will be sanctified in the midst of the children of Israel. I [am] the Lord that sanctifies you,

ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם

33 who brought you out of the land of Egypt, to be your God: I [am] the Lord.

המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה