Job 10
1 Weary in my soul, I will pour my words with groans upon him: I will speak being straitened in the bitterness of my soul.
| נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃ |
2 And I will say to the Lord, Do not teach me to be impious; and therefore have you thus judged me?
| אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃ |
3 Is it good before you if I be unrighteous? for you have disowned the work of your hands, and attended to the counsel of the ungodly.
| הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃ |
4 Or do you see as a mortal sees? or will you look as a man sees?
| העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃ |
5 Or is your life human, or your years [the years] of a man,
| הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃ |
6 that you have enquired into mine iniquity, and searched out my sins?
| כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃ |
7 For you know that I have not committed iniquity: but who is he that can deliver out of your hands?
| על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃ |
8 Your hands have formed me and made me; afterwards you did change [your mind], and strike me.
| ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃ |
9 Remember that you have made me [as] clay, and you do turn me again to earth.
| זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃ |
10 Hast you not poured me out like milk, and curdled me like cheese?
| הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃ |
11 And you did clothe me with skin and flesh, and frame me with bones and sinews.
| עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃ |
12 And you did bestow upon me life and mercy, and your oversight has preserved my spirit.
| חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃ |
13 Having these things in yourself, I know that you can do all things; for nothing is impossible with you.
| ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃ |
14 And if I should sin, you watch me; and you have not cleared me from iniquity.
| אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃ |
15 Or if I should be ungodly, woe is me: and if I should be righteous, I can’t lift myself up, for I am full of dishonor.
| אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃ |
16 For I am hunted like a lion for slaughter; for again you have changed and are terribly destroying me;
| ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃ |
17 renewing against me my torture: and you have dealt with me in great anger, and you have brought trials upon me.
| תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃ |
18 Why then did you bring me out of the womb? and why did I not die, and no eye see me,
| ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃ |
19 and I become as if I had not been? for why was I not carried from the womb to the grave?
| כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃ |
20 Is not the time of my life short? suffer me to rest a little,
| הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃ |
21 before I go whence I shall not return, to a land of darkness and gloominess;
| בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃ |
22 to a land of perpetual darkness, where there is no light, neither [can any one] see the life of mortals.
| ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃ |
