Jezekiel 21
1 And the word of the Lord came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 Therefore prophesy, son of man, set your face steadfastly toward Jerusalem, and look toward their holy places, and you shall prophesy against the land of Israel,
| בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל |
3 and you shall say to the land of Israel, Thus says the Lord; Behold, I am against you, and I will draw forth my sword out of its sheath, and I will destroy out of you the transgressor and unrighteous.
| ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע |
4 Because I will destroy out of you the unrighteous and the transgressor, [therefore] so shall my sword come forth out of its sheath against all flesh from the south to the north:
| יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר--מנגב צפון |
5 and all flesh shall know that I the Lord have drawn forth my sword out of its sheath: it shall not return any more.
| וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד |
6 And you, son of man, groan with the breaking of your loins; you shall even groan heavily in their sight.
| ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם |
7 And it shall come to pass, if they shall say to you, Therefore do you groan? that you shall say, For the report; because it comes: and every heart shall break, and all hands shall become feeble, and all flesh and every spirit shall faint, and all thighs shall be defiled with moisture: behold, it comes, says the Lord.
| והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים--הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה |
8 And the word of the Lord came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
9 Son of man, prophesy, and you shall say, Thus says the Lord; Say, Sword, sword, be sharpened and rage,
| בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה |
10 that you may kill victims; be sharpened that you may be bright, ready for slaughter, kill, set at nothing, despise every tree.
| למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ |
11 And he made it ready for his hand to hold: the sword is sharpened, it is ready to put into the hand of the slayer.
| ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג |
12 Cry out and howl, son of man: for this [sword] is come upon my people, this [sword is come] upon all the princes of Israel: they shall be as strangers: [judgment] with the sword is come upon my people: therefore clap your hands, for sentence has been passed:
| זעק והילל בן אדם--כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך |
13 and what if even the tribe be rejected? it shall not be, says the Lord God.
| כי בחן--ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה |
14 And you, son of man, prophesy, and clap your hands, and take a second sword: the third sword is [the sword] of the slain, the great sword of the slain: and you shall strike them with amazement, lest the heart should faint
| ואתה בן אדם--הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים--היא חרב חלל הגדול החדרת להם |
15 and the weak ones be multiplied at every gate—they are given up to the slaughter of the sword: it is well fitted for slaughter, it is well fitted for glittering.
| למען למוג לב והרבה המכשלים--על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח |
16 And do you go on, sharpen yourself on the right and on the left wherever your face may set itself.
| התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות |
17 And I also will clap my hands, and let loose my fury: I the Lord have spoken [it].
| וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי |
18 And the word of the Lord came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
19 and you, son of man, appoint you two ways, that the sword of the king of Babylon may enter in: the two shall go forth of one country; and [there shall be] a force at the top of the way of the city, you shall set [it] at the top of the way,
| ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל--מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא |
20 that the sword may enter in upon Rabbath of the children of Ammon, and upon Judea, and upon Jerusalem in the midst thereof.
| דרך תשים--לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה |
21 For the king of Babylon shall stand on the old way, at the head of the two ways, to use divination, to make bright the arrow, and to enquire of the graven images, and to examine [the victims].
| כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים--לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד |
22 On his right was the divination against Jerusalem, to cast a mound, to open the mouth in shouting, to lift up the voice with crying, to cast a mound against her gates, to cast up a heap, and to build forts.
| בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה--לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק |
23 And he was to them as one using divination before them, and he himself recounting his iniquities, that they might be borne in mind.
| והיה להם כקסום (כקסם) שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש |
24 Therefore thus says the Lord, Because you have caused your iniquities to be remembered, in the discovery of your wickedness, so that your sins should be seen, in all your wickedness and in your [evil] practices; because you have caused remembrance [of them], in these shall you be taken.
| לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם--יען הזכרכם בכף תתפשו |
25 And you profane wicked prince of Israel, whose day, [even] an end, is come in a sea of iniquity, thus says the Lord;
| ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ |
26 You have taken off the mitre and put on the crown, it shall not have such [another] after it: you have abased that which was high, and exalted that which was low.
| כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת--השפלה הגבה והגבה השפיל |
27 Injustice, injustice, injustice, will I make it: woe to it: such shall it be until he comes to whom it belongs; and I will deliver [it] to him.
| עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו |
28 And you, son of man, prophesy, and you shall say, Thus says the Lord, concerning the children of Ammon, and concerning their reproach; and you shall say, O sword, sword, drawn for slaughter, and drawn for destruction, awake, that you may gleam.
| ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק |
29 While you are seeing vain [visions], and while you are prophesying falsehoods, to bring yourself upon the necks of ungodly transgressors, the day is come, [even] an end, in a season of iniquity.
| בחזות לך שוא בקסם לך כזב--לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ |
30 Turn, rest not in this place wherein you were born: in your own land will I judge you.
| השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך |
31 And I will pour out my wrath upon you, I will blow upon you with the fire of my wrath, and I will deliver you into the hands of barbarians skilled in working destruction.
| ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית |
32 You shall be fuel for fire; your blood shall be in the midst of your land; there shall be no remembrance at all of you: for I the Lord have spoken [it].
| לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי |
