Ecclesiastes 5
1 Keep your foot, whenever you go to the house of God; and [when you are] near to hear, let your sacrifice [be] better than the gift of fools: for they know not that they are doing evil.
| שמר רגליך (רגלך) כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע |
2 Be not hasty with your mouth, and let not your heart be swift to utter anything before God; for God is in heaven above, and you upon earth: therefore let your words be few.
| אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר--לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים |
3 For through the multitude of trial a dream comes; and a fool's voice is with a multitude of words.
| כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים |
4 Whenever you shall vow a vow to God, defer not to pay it; for [he has] no pleasure in fools: pay you therefore whatever you shall have vowed.
| כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו--כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם |
5 [It is] better that you should not vow, than that you should vow and not pay.
| טוב אשר לא תדר--משתדור ולא תשלם |
6 Suffer not your mouth to lead your flesh to sin; and say not in the presence of God, It was an error: lest God be angry at your voice, and destroy the works of your hands.
| אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך |
7 For [there is evil] in a multitude of dreams and vanities and many words: but fear you God.
| כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא |
8 If you should see the oppression of the poor, and the wresting of judgment and of justice in the land, wonder not at the matter: for [there is] a high one to watch over him that is high, and high ones over them.
| אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה--אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם |
9 Also the abundance of the earth is for every one: the king [is dependent on] the tilled field.
| ויתרון ארץ בכל היא (הוא)--מלך לשדה נעבד |
10 He that loves silver shall not be satisfied with silver: and who has loved gain, in the abundance thereof? this is also vanity.
| אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל |
11 In the multitude of good they are increased that eat it: and what virtue has the owner, but the right of beholding [it] with his eyes?
| ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית (ראות) עיניו |
12 The sleep of a servant is sweet, whether he eat little or much: but to one who is satiated with wealth, there is none that suffers him to sleep.
| מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר--איננו מניח לו לישון |
13 There is an infirmity which I have seen under the sun, [namely], wealth kept for its owner to his hurt.
| יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו |
14 And that wealth shall perish in an evil trouble: and [the man] begets a son, and there is nothing in his hand.
| ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה |
15 As he came forth naked from his mother's womb, he shall return back as he came, and he shall receive nothing for his labor, that it should go [with him] in his hand.
| כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו |
16 And this is also an evil infirmity: for as he came, so also shall he return: and what is his gain, for which he vainly labors?
| וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח |
17 Yes, all his days are in darkness, and in mourning, and much sorrow, and infirmity, and wrath.
| גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף |
18 Behold, I have seen good, that it is a fine thing [for a man] to eat and to drink, and to see good in all his labor in which he may labor under the sun, [all] the number of the days of his life which God has given to him: for it is his portion.
| הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים--כי הוא חלקו |
19 Yes, and [as for] every man to whom God has given wealth and possessions, and has given him power to eat thereof, and to receive his portion, and to rejoice in his labor; this is the gift of God.
| גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו--זה מתת אלהים היא |
20 For he shall not much remember the days of his life; for God troubles him in the mirth of his heart.
| כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו |
