Deuteronomy 33
1 And this [is] the blessing with which Moses the man of God blessed the children of Israel before his death.
| וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים--את בני ישראל לפני מותו |
2 And he said, The Lord is come from Sina, and has appeared from Seir to us, and has hasted out of the mount of Pharan, with the ten thousands of Cades; on his right hand [were] his angels with him.
| ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו |
3 And he spared his people, and all his sanctified ones [are] under your hands; and they are under you; and he received of his words
| אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך |
4 the law which Moses charged us, an inheritance to the assemblies of Jacob.
| תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב |
5 And he shall be prince with the beloved one, when the princes of the people are gathered together with the tribes of Israel.
| ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל |
6 Let Ruben live, and not die; and let him be many in number.
| יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר |
7 And this [is the blessing] of Juda; Hear, Lord, the voice of Juda, and do you visit his people: his hands shall contend for him, and you shall be a help from his enemies.
| וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה |
8 And to Levi he said, Give to Levi his manifestations, and his truth to the holy man, whom they tempted in the temptation; they reviled him at the water of strife.
| וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה |
9 Who says to his father and mother, I have not seen you; and he knew not his brethren, and he refused to know his sons: he kept your oracles, and observed your covenant.
| האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו |
10 They shall declare your ordinances to Jacob, and your law to Israel: they shall place incense in [the time of] your wrath continually upon your altar.
| יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך |
11 Bless, Lord, his strength, and accept the works of his hands; break the loins of his enemies that have risen up against him, and let not them that hate him rise up.
| ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון |
12 And to Benjamin he said, The beloved of the Lord shall dwell in confidence, and God overshadows him always, and he rested between his shoulders.
| לבנימן אמר--ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן |
13 And to Joseph he said, His land [is] of the blessing of the Lord, of the seasons of sky and dew, and of the deeps of wells below,
| וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת |
14 and of the fruits of the changes of the sun in season, and of the produce of the months,
| וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים |
15 from the top of the ancient mountains, and from the top of the everlasting hills,
| ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם |
16 and of the fullness of the land in season: and let the things pleasing to him that lived in the bush come on the head of Joseph, and on the crown [of him who was] glorified above his brethren.
| וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו |
17 His beauty [is as] the firstling of his bull, his horns [are] the horns of a unicorn; with them he shall thrust the nations at once, even from the end of the earth: these [are] the ten thousands of Ephraim, and these [are] the thousands of Manasse.
| בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה |
18 And to Zabulon he said, Rejoice, Zabulon, in your going out, and Issachar in his tents.
| ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך |
19 They shall utterly destroy the nations, and you shall call [men] there, and there offer the sacrifice of righteousness; for the wealth of the sea shall suckle you, and so shall the marts of them that dwell by the sea-coast.
| עמים הר יקראו--שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול |
20 And to Gad he said, Blessed [be] he that enlarges Gad: as a lion he rested, having broken the arm and the ruler.
| ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד |
21 And he saw his first fruits, that there the land of the princes gathered with the chiefs of the people was divided; the Lord wrought righteousness, and his judgment with Israel.
| וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם--צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל |
22 And to Dan he said, Dan [is] a lion's whelp, and shall leap out of Basan.
| ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן |
23 And to Nephthali he said, Nephthali [has] the fulness of good things; and let him be filled with blessing from the Lord: he shall inherit the west and the south.
| ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה |
24 And to Aser he said, Aser [is] blessed with children; and he shall be acceptable to his brethren: he shall dip his foot in oil.
| ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו |
25 His sandal shall be iron and brass; as your days, so [shall be] your strength.
| ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך |
26 There is not [any such] as the God of the beloved; he who rides upon the heaven [is] your helper, and the magnificent One of the firmament.
| אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים |
27 And the rule of God shall protect you, and [that] under the strength of the everlasting arms; and he shall cast forth the enemy from before your face, saying, Perish.
| מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד |
28 And Israel shall dwell in confidence alone on the land of Jacob, with corn and wine; and the sky [shall be] misty with dew upon you.
| וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל |
29 Blessed [are] you, O Israel; who [is] like to you, O people saved by the Lord? your helper shall hold his shield over you, and [his] sword [is] your boast; and your enemies shall speak falsely to you, and you shall tread upon their neck.
| אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך |
