Leviticus 19
1 And the LORD spoke unto Moses, saying:
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
2 Speak unto all the congregation of the children of Israel, and say unto them: Ye shall be holy; for I the LORD your God am holy.
| דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃ |
3 Ye shall fear every man his mother, and his father, and ye shall keep My sabbaths: I am the LORD your God.
| איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃ |
4 Turn ye not unto the idols, nor make to yourselves molten gods: I am the LORD your God.
| אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃ |
5 And when ye offer a sacrifice of peace-offerings unto the LORD, ye shall offer it that ye may be accepted.
| וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃ |
6 It shall be eaten the same day ye offer it, and on the morrow; and if aught remain until the third day, it shall be burnt with fire.
| ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃ |
7 And if it be eaten at all on the third day, it is a vile thing; it shall not be accepted.
| ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃ |
8 But every one that eateth it shall bear his iniquity, because he hath profaned the holy thing of the LORD; and that soul shall be cut off from his people.
| ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ |
9 And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest.
| ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃ |
10 And thou shalt not glean thy vineyard, neither shalt thou gather the fallen fruit of thy vineyard; thou shalt leave them for the poor and for the stranger: I am the LORD your God.
| וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ |
11 Ye shall not steal; neither shall ye deal falsely, nor lie one to another.
| לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃ |
12 And ye shall not swear by My name falsely, so that thou profane the name of thy God: I am the LORD.
| ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃ |
13 Thou shalt not oppress thy neighbour, nor rob him; the wages of a hired servant shall not abide with thee all night until the morning.
| לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃ |
14 Thou shalt not curse the deaf, nor put a stumbling-block before the blind, but thou shalt fear thy God: I am the LORD.
| לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃ |
15 Ye shall do no unrighteousness in judgment; thou shalt not respect the person of the poor, nor favour the person of the mighty; but in righteousness shalt thou judge thy neighbour.
| לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃ |
16 Thou shalt not go up and down as a talebearer among thy people; neither shalt thou stand idly by the blood of thy neighbour: I am the LORD.
| לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃ |
17 Thou shalt not hate thy brother in thy heart; thou shalt surely rebuke thy neighbour, and not bear sin because of him.
| לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃ |
18 Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I am the LORD.
| לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃ |
19 Ye shall keep My statutes. Thou shalt not let thy cattle gender with a diverse kind; thou shalt not sow thy field with two kinds of seed; neither shall there come upon thee a garment of two kinds of stuff mingled together.
| את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃ |
20 And whosoever lieth carnally with a woman, that is a bondmaid, designated for a man, and not at all redeemed, nor was freedom given her; there shall be inquisition; they shall not be put to death, because she was not free.
| ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃ |
21 And he shall bring his forfeit unto the LORD, unto the door of the tent of meeting, even a ram for a guilt-offering.
| והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃ |
22 And the priest shall make atonement for him with the ram of the guilt-offering before the LORD for his sin which he hath sinned; and he shall be forgiven for his sin which he hath sinned.
| וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃ |
23 And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then ye shall count the fruit thereof as forbidden; three years shall it be as forbidden unto you; it shall not be eaten.
| וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃ |
24 And in the fourth year all the fruit thereof shall be holy, for giving praise unto the LORD.
| ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃ |
25 But in the fifth year may ye eat of the fruit thereof, that it may yield unto you more richly the increase thereof: I am the LORD your God.
| ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃ |
26 Ye shall not eat with the blood; neither shall ye practise divination nor soothsaying.
| לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃ |
27 Ye shall not round the corners of your heads, neither shalt thou mar the corners of thy beard.
| לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃ |
28 Ye shall not make any cuttings in your flesh for the dead, nor imprint any marks upon you: I am the LORD.
| ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃ |
29 Profane not thy daughter, to make her a harlot, lest the land fall into harlotry, and the land become full of lewdness.
| אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃ |
30 Ye shall keep My sabbaths, and reverence My sanctuary: I am the LORD.
| את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ |
31 Turn ye not unto the ghosts, nor unto familiar spirits; seek them not out, to be defiled by them: I am the LORD your God.
| אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃ |
32 Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and thou shalt fear thy God: I am the LORD.
| מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃ |
33 And if a stranger sojourn with thee in your land, ye shall not do him wrong.
| וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃ |
34 The stranger that sojourneth with you shall be unto you as the home-born among you, and thou shalt love him as thyself; for ye were strangers in the land of Egypt: I am the LORD your God.
| כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ |
35 Ye shall do no unrighteousness in judgment, in meteyard, in weight, or in measure.
| לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃ |
36 Just balances, just weights, a just ephah, and a just hin, shall ye have: I am the LORD your God, who brought you out of the land of Egypt.
| מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃ |
37 And ye shall observe all My statutes, and all Mine ordinances, and do them: I am the LORD.
| ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃ |
