Jeremiah 18
1 The word which came to Jeremiah from the LORD, saying:
| הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר |
2 'Arise, and go down to the potter's house, and there I will cause thee to hear My words.'
| קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי |
3 Then I went down to the potter's house, and, behold, he was at his work on the wheels.
| וארד בית היוצר והנהו (והנה הוא) עשה מלאכה על האבנים |
4 And whensoever the vessel that he made of the clay was marred in the hand of the potter, he made it again another vessel, as seemed good to the potter to make it.
| ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר--ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות |
5 Then the word of the LORD came to me, saying:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמור |
6 'O house of Israel, cannot I do with you as this potter? saith the LORD. Behold, as the clay in the potter's hand, so are ye in My hand, O house of Israel.
| הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל--נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל |
7 At one instant I may speak concerning a nation, and concerning a kingdom, to pluck up and to break down and to destroy it;
| רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד |
8 but if that nation turn from their evil, because of which I have spoken against it, I repent of the evil that I thought to do unto it.
| ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו--ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו |
9 And at one instant I may speak concerning a nation, and concerning a kingdom, to build and to plant it;
| ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע |
10 but if it do evil in My sight, that it hearken not to My voice, then I repent of the good, wherewith I said I would benefit it.
| ועשה הרעה (הרע) בעיני לבלתי שמע בקולי--ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו |
11 Now therefore do thou speak to the men of Judah, and to the inhabitants of Jerusalem, saying: Thus saith the LORD: Behold, I frame evil against you, and devise a device against you; return ye now every one from his evil way, and amend your ways and your doings.
| ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם |
12 But they say: There is no hope; but we will walk after our own devices, and we will do every one after the stubbornness of his evil heart.'
| ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה |
13 Therefore thus saith the LORD: Ask ye now among the nations, who hath heard such things; the virgin of Israel hath done a very horrible thing.
| לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל |
14 Doth the snow of Lebanon fail from the rock of the field? or are the strange cold flowing waters plucked up?
| היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים--נוזלים |
15 For My people hath forgotten Me, they offer unto vanity; and they have been made to stumble in their ways, in the ancient paths, to walk in bypaths, in a way not cast up;
| כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה |
16 To make their land an astonishment, and a perpetual hissing; every one that passeth thereby shall be astonished, and shake his head.
| לשום ארצם לשמה שרוקת (שריקת) עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו |
17 I will scatter them as with an east wind before the enemy; I will look upon their back, and not their face, in the day of their calamity.
| כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם |
18 Then said they: 'Come, and let us devise devices against Jeremiah; for instruction shall not perish from the priest, nor counsel from the wise, nor the word from the prophet. Come, and let us smite him with the tongue, and let us not give heed to any of his words.'
| ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות--כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו |
19 Give heed to me, O LORD, and hearken to the voice of them that contend with me.
| הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי |
20 Shall evil be recompensed for good? For they have digged a pit for my soul. Remember how I stood before Thee to speak good for them, to turn away Thy wrath from them.
| הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם |
21 Therefore deliver up their children to the famine, and hurl them to the power of the sword; and let their wives be bereaved of their children, and widows; and let their men be slain of death, and their young men smitten of the sword in battle.
| לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה |
22 Let a cry be heard from their houses, when thou shalt bring a troop suddenly upon them; for they have digged a pit to take me, and hid snares for my feet.
| תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה (שוחה) ללכדני ופחים טמנו לרגלי |
23 Yet, LORD, Thou knowest all their counsel against me to slay me; forgive not their iniquity, neither blot out their sin from Thy sight; but let them be made to stumble before Thee; Deal Thou with them in the time of Thine anger.
| ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות--אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו (ויהיו) מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם |
