Psalms 102
1 A prayer of the afflicted, when he shall be in distresse, and pour forth his meditation before the Lord. O Lord, heare my prayer, and let my crye come vnto thee.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Hide not thy face from me in the time of my trouble: incline thine eares vnto me: when I call, make haste to heare me.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 For my dayes are consumed like smoke, and my bones are burnt like an herthe.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 Mine heart is smitten and withereth like grasse, because I forgate to eate my bread.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 For the voyce of my groning my bones doe cleaue to my skinne.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 I am like a pelicane of the wildernesse: I am like an owle of the deserts.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 I watch and am as a sparrowe alone vpon the house top.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 Mine enemies reuile me dayly, and they that rage against me, haue sworne against me.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 Surely I haue eaten asshes as bread, and mingled my drinke with weeping,
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 Because of thine indignation and thy wrath: for thou hast heaued me vp, and cast me downe.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 My dayes are like a shadowe that fadeth, and I am withered like grasse.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 But thou, O Lord, doest remaine for euer, and thy remembrance from generation to generation.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 Thou wilt arise and haue mercy vpon Zion: for the time to haue mercie thereon, for the appointed time is come.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 For thy seruants delite in the stones thereof, and haue pitie on the dust thereof.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 Then the heathen shall feare the Name of the Lord, and all the Kings of the earth thy glory,
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 When the Lord shall build vp Zion, and shall appeare in his glory,
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 And shall turne vnto the prayer of the desolate, and not despise their prayer.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 This shall be written for the generation to come: and the people, which shalbe created, shall prayse the Lord.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 For he hath looked downe from the height of his Sanctuarie: out of the heauen did the Lord beholde the earth,
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 That he might heare the mourning of the prisoner, and deliuer the children of death:
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 That they may declare the Name of the Lord in Zion, and his prayse in Ierusalem,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 When the people shalbe gathered together, and the kingdomes to serue the Lord.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 He abated my strength in the way, and shortened my dayes.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 And I sayd, O my God, take me not away in the middes of my dayes: thy yeeres endure from generation to generation.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 Thou hast aforetime layde the foundation of the earth, and the heauens are the worke of thine hands.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 They shall perish, but thou shalt endure: euen they all shall waxe olde as doeth a garment: as a vesture shalt thou change them, and they shall be changed.
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 But thou art the same, and thy yeeres shall not fayle.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 The children of thy seruants shall continue, and their seede shall stand fast in thy sight.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
