Job 39
1 Knowest thou the time when the wilde goates bring foorth yong? or doest thou marke when the hindes doe calue?
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר |
2 Canst thou nomber the moneths that they fulfill? or knowest thou the time when they bring foorth?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה |
3 They bow them selues: they bruise their yong and cast out their sorowes.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה |
4 Yet their yong waxe fatte, and growe vp with corne: they goe foorth and returne not vnto them.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו |
5 Who hath set the wilde asse at libertie? or who hath loosed the bondes of the wilde asse?
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח |
6 It is I which haue made the wildernesse his house, and the salt places his dwellings.
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה |
7 He derideth the multitude of the citie: he heareth not the crie of the driuer.
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע |
8 He seeketh out the mountaine for his pasture, and searcheth after euery greene thing.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש |
9 Will the vnicorne serue thee? or will he tary by thy cribbe?
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך |
10 Canst thou binde the vnicorne with his band to labour in the furrowe? or will he plowe the valleyes after thee?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך |
11 Wilt thou trust in him, because his strength is great, and cast off thy labour vnto him?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך |
12 Wilt thou beleeue him, that he will bring home thy seede, and gather it vnto thy barne?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף |
13 Hast thou giuen the pleasant wings vnto the peacockes? or winges and feathers vnto the ostriche?
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה |
14 Which leaueth his egges in the earth, and maketh them hote in the dust,
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם |
15 And forgetteth that the foote might scatter the, or that the wild beast might breake the.
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה |
16 He sheweth himselfe cruell vnto his yong ones, as they were not his, and is without feare, as if he trauailed in vaine.
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד |
17 For God had depriued him of wisedom, and hath giuen him no part of vnderstanding.
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה |
18 When time is, he mounteth on hie: he mocketh the horse and his rider.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו |
19 Hast thou giuen the horse strength? or couered his necke with neying?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה |
20 Hast thou made him afraid as the grashopper? his strong neying is fearefull.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה |
21 He diggeth in the valley, and reioyceth in his strength: he goeth foorth to meete the harnest man.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק |
22 He mocketh at feare, and is not afraid, and turneth not backe from the sworde,
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב |
23 Though the quiuer rattle against him, the glittering speare and the shield.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון |
24 He swalloweth the ground for fearcenes and rage, and he beleeueth not that it is the noise of the trumpet.
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר |
25 He sayth among the trumpets, Ha, ha: hee smellleth the battell afarre off, and the noyse of the captaines, and the shouting.
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה |
26 Shall the hauke flie by thy wisedome, stretching out his wings toward the South?
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן |
27 Doeth the eagle mount vp at thy commandement, or make his nest on hie?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו |
28 Shee abideth and remaineth in the rocke, euen vpon the toppe of the rocke, and the tower.
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה |
29 From thence she spieth for meate, and her eyes beholde afarre off.
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו |
30 His young ones also sucke vp blood: and where the slaine are, there is she.
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא |
