Job 29
1 So Iob proceeded and continued his parable, saying,
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר |
2 Oh that I were as in times past, when God preserued me!
| מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני |
3 When his light shined vpon mine head: and when by his light I walked thorowe the darkenesse,
| בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך |
4 As I was in the dayes of my youth: when Gods prouidence was vpon my tabernacle:
| כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי |
5 When the almightie was yet with me, and my children round about me.
| בעוד שדי עמדי סביבותי נערי |
6 When I washed my pathes with butter, and when the rocke powred me out riuers of oyle:
| ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן |
7 When I went out to the gate, euen to the iudgement seat, and when I caused them to prepare my seate in the streete.
| בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי |
8 The yong men saw me, and hid themselues, and the aged arose, and stood vp.
| ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו |
9 The princes stayed talke, and layde their hand on their mouth.
| שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם |
10 The voyce of princes was hidde, and their tongue cleaued to the roofe of their mouth.
| קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה |
11 And when the eare heard me, it blessed me: and when the eye sawe me, it gaue witnesse to me.
| כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני |
12 For I deliuered the poore that cryed, and the fatherlesse, and him that had none to helpe him.
| כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו |
13 The blessing of him that was ready to perish, came vpon me, and I caused the widowes heart to reioyce.
| ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן |
14 I put on iustice, and it couered me: my iudgement was as a robe, and a crowne.
| צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי |
15 I was the eyes to the blinde, and I was the feete to the lame.
| עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני |
16 I was a father vnto the poore, and when I knewe not the cause, I sought it out diligently.
| אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו |
17 I brake also the chawes of the vnrighteous man, and pluckt the praye out of his teeth.
| ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף |
18 Then I sayde, I shall die in my nest, and I shall multiplie my dayes as the sand.
| ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים |
19 For my roote is spread out by the water, and the dewe shall lye vpon my branche.
| שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי |
20 My glory shall renue towarde me, and my bowe shall be restored in mine hand.
| כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף |
21 Vnto me men gaue eare, and wayted, and helde their tongue at my counsell.
| לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי |
22 After my wordes they replied not, and my talke dropped vpon them.
| אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי |
23 And they wayted for me, as for the raine, and they opened their mouth as for the latter rayne.
| ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש |
24 If I laughed on them, they beleeued it not: neither did they cause the light of my countenance to fall.
| אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון |
25 I appoynted out their way, and did sit as chiefe, and dwelt as a King in the army, and like him that comforteth the mourners.
| אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם |
