Ecclesiastes 10
1 Dead flies cause to stinke, and putrifie the ointment of the apoticarie: so doeth a litle follie him that is in estimation for wisedome, and for glorie.
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט |
2 The heart of a wise man is at his right hand: but the heart of a foole is at his left hand.
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו |
3 And also when the foole goeth by the way, his heart faileth, and he telleth vnto all that he is a foole.
| וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא |
4 If the spirite of him that ruleth, rise vp against thee, leaue not thy place: for gentlenes pacifieth great sinnes.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים |
5 There is an euil that I haue seene vnder the sunne, as an errour that proceedeth from the face of him that ruleth.
| יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט |
6 Follie is set in great excellencie, and the riche set in the lowe place.
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו |
7 I haue seene seruants on horses, and princes walking as seruants on the ground.
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ |
8 He that diggeth a pit, shall fal into it, and he that breaketh the hedge, a serpent shall bite him.
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש |
9 He that remooueth stones, shall hurt himselfe thereby, and hee that cutteth wood, shall be in danger thereby.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם |
10 If the yron be blunt, and one hath not whet the edge, he must then put to more strength: but the excellencie to direct a thing is wisedome.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה |
11 If the serpent bite, when he is not charmed: no better is a babbler.
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון |
12 The words of ye mouth of a wise man haue grace: but the lippes of a foole deuoure himselfe.
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו |
13 The beginning of the wordes of his mouth is foolishnesse, and the latter ende of his mouth is wicked madnesse.
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה |
14 For the foole multiplieth woordes, saying, Man knoweth not what shall be: and who can tell him what shall be after him?
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו |
15 The labour of the foolish doeth wearie him: for he knoweth not to goe into the citie.
| עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר |
16 Woe to thee, O lande, when thy King is a childe, and thy princes eate in the morning.
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו |
17 Blessed art thou, O land, when thy King is the sonne of nobles, and thy princes eate in time, for strength and not for drunkennesse.
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי |
18 By slouthfulnes the roofe of the house goeth to decaie, and by the ydlenesse of the handes the house droppeth through.
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית |
19 They prepare bread for laughter, and wine comforteth the liuing, but siluer answereth to all.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל |
20 Curse not the King, no not in thy thought, neither curse the rich in thy bed chamber: for the foule of the heauen shall carie the voice, and that which hath wings, shall declare the matter.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר |
