Acts 4

1 And as they spake vnto the people, the Priestes and the Captaine of the Temple, and the Sadduces came vpon them,

ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃

2 Taking it grieuously that they taught the people, and preached in Iesus Name the resurrection from the dead.

כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃

3 And they layde handes on them, and put them in holde, vntill the next day: for it was now euentide.

וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃

4 Howbeit, many of them which heard the word, beleeued, and the number of the men was about fiue thousand.

ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃

5 And it came to passe on the morow, that their rulers, and Elders, and Scribes, were gathered together at Hierusalem,

ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃

6 And Annas the chiefe Priest, and Caiaphas, and Iohn, and Alexander, and as many as were of the kindred of the hie Priestes.

וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃

7 And whe they had set them before them, they asked, By what power, or in what Name haue ye done this?

ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃

8 Then Peter ful of the holy Ghost, said vnto them, Ye rulers of the people, and Elders of Israel,

וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃

9 For as much as we this day are examined of the good deede done to the impotent man, to wit, by what meanes he is made whole,

אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃

10 Be it knowen vnto you all, and to all the people of Israel, that by the Name of Jesus Christ of Nazareth, whom ye haue crucified, whome God raised againe from the dead, euen by him doth this man stand here before you, whole.

יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא׃

11 This is the stone cast aside of you builders which is become the head of the corner.

והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃

12 Neither is there saluation in any other: for among men there is giuen none other Name vnder heauen, whereby we must be saued.

ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃

13 Now when they sawe the boldnes of Peter and Iohn, and vnderstoode that they were vnlearned men and without knowledge, they marueiled, and knew them, that they had bin with Iesus:

ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃

14 And beholding also the man which was healed standing with them, they had nothing to say against it.

ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃

15 Then they commanded them to goe aside out of the Council, and conferred among themselues,

ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃

16 Saying, What shall we doe to these men? for surely a manifest signe is done by them, and it is openly knowen to all them that dwell in Hierusalem: and we cannot denie it.

ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃

17 But that it be noysed no farther among the people, let vs threaten and charge them, that they speake hencefoorth to no man in this Name.

אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃

18 So they called them, and commanded them, that in no wise they should speake or teach in the Name of Iesus.

ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃

19 But Peter and Iohn answered vnto them, and said, Whether it be right in the sight of God, to obey you rather then God, iudge ye.

ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃

20 For we cannot but speake the things which we haue seene and heard.

כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃

21 So they threatened them, and let them goe, and found nothing how to punish them, because of the people: for all men praised God for that which was done.

ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃

22 For the man was aboue fourtie yeeres olde, on whome this miracle of healing was shewed.

כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃

23 Then assoone as they were let goe, they came to their fellowes, and shewed all that the hie Priestes and Elders had said vnto them.

ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃

24 And when they heard it, they lift vp their voyces to God with one accord, and said, O Lord, thou art the God which hast made the heaue, and the earth, the sea, and all things that are in them,

ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

25 Which by the mouth of thy seruant Dauid hast saide, Why did the Gentiles rage, and the people imagine vaine things?

אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

26 The Kings of the earth assembled, and the rulers came together against the Lord, and against his Christ.

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

27 For doutlesse, against thine holy Sonne Iesus, whome thou haddest anoynted, both Herod and Pontius Pilate, with the Gentiles and the people of Israel gathered themselues together,

כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃

28 To doe whatsoeuer thine hand, and thy counsell had determined before to be done.

לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃

29 And nowe, O Lord, beholde their threatnings, and graunt vnto thy seruants with all boldnesse to speake thy word,

ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃

30 So that thou stretch forth thine hand, that healing, and signes, and wonders may be done by the Name of thine holy Sonne Iesus.

בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃

31 And when as they had prayed, the place was shaken where they were assembled together, and they were all filled with the holy Ghost, and they spake the word of God boldely.

ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃

32 And the multitude of them that beleeued, were of one heart, and of one soule: neither any of them said, that any thing of that which he possessed, was his owne, but they had all thinges common.

וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃

33 And with great power gaue the Apostles witnes of the resurrection of the Lord Iesus: and great grace was vpon them all.

ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃

34 Neither was there any among them, that lacked: for as many as were possessours of landes or houses, solde them, and brought the price of the things that were solde,

כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם׃

35 And layde it downe at the Apostles feete, and it was distributed vnto euery man, according as he had neede.

וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו׃

36 Also Ioses which was called of the Apostles, Barnabas (that is by interpretation the sonne of consolation) being a Leuite, and of the countrey of Cyprus,

ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃

37 Where as he had land, solde it, and brought the money, and laid it downe at the Apostles feete.

גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃