2 Corinthians 2
1 Bvt I determined thus in my selfe, that I would not come againe to you in heauinesse.
| ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת׃ |
2 For if I make you sorie, who is he then that shoulde make me glad, but ye same which is made sorie by me?
| כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי׃ |
3 And I wrote this same thing vnto you, lest when I came, I should take heauines of them, of whom I ought to reioyce: this confidence haue I in you all, that my ioye is the ioye of you all.
| וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃ |
4 For in great affliction, and anguish of heart I wrote vnto you with many teares: not that yee should be made sorie, but that ye might perceiue the loue which I haue, specially vnto you.
| כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃ |
5 And if any hath caused sorowe, the same hath not made mee sorie, but partly (lest I should more charge him) you all.
| ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת׃ |
6 It is sufficient vnto the same man, that hee was rebuked of many.
| ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃ |
7 So that nowe contrariwise yee ought rather to forgiue him, and comfort him, lest the same shoulde bee swalowed vp with ouermuch heauinesse.
| ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃ |
8 Wherefore, I pray you, that you woulde confirme your loue towards him.
| על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה׃ |
9 For this cause also did I write, that I might knowe the proofe of you, whether yee would be obedient in all things.
| כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון׃ |
10 To whome yee forgiue any thing, I forgiue also: for verely if I forgaue any thing, to whome I forgaue it, for your sakes forgaue I it in the sight of Christ,
| ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח׃ |
11 Lest Satan should circumuent vs: for we are not ignorant of his enterprises.
| פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃ |
12 Furthermore, when I came to Troas to preach Christs Gospell, and a doore was opened vnto me of the Lord,
| ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו׃ |
13 I had no rest in my spirit, because I founde not Titus my brother, but tooke my leaue of them, and went away into Macedonia.
| לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא׃ |
14 Now thankes be vnto God, which alwaies maketh vs to triumph in Christ, and maketh manifest the sauour of his knowledge by vs in euery place.
| אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃ |
15 For wee are vnto God the sweete sauour of Christ, in them that are saued, and in them which perish.
| כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃ |
16 To the one we are the sauour of death, vnto death, and to the other the sauour of life, vnto life: and who is sufficient for these things?
| לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃ |
17 For wee are not as many, which make marchandise of the woorde of God: but as of sinceritie, but as of God in ye sight of God speake we in Christ.
| כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח׃ |
