Luke 20
1 Once when Jesus was teaching the people in the Temple, telling them the good news, some of the chief priests and religious teachers came with the elders.
| ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃ |
2 They asked him, “Tell us: by whose authority are you doing what you do? Who gave you the right to do this?”
| ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃ |
3 “Let me ask you a question too,” Jesus replied. “Tell me:
| ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃ |
4 the baptism of John—was it from heaven, or was it just human?”
| טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃ |
5 They talked about it among themselves: “If we say it was from heaven, he'll ask, ‘Then why didn't you believe him?’
| ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃ |
6 And if we say it was just human, everybody will stone us for they're sure John was a prophet.”
| ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃ |
7 So they answered, “We don't know where it came from.”
| ויענו לא ידענו מאין׃ |
8 Jesus replied, “Then I won't tell you by whose authority I do what I do.”
| ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ |
9 Then he began to tell the people a story: “Once there was a man who planted a vineyard, leased it to some farmers, and went to live in another country for a long while.
| ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃ |
10 At harvest time he sent a servant to the tenant farmers to collect his share of the crop, but the farmers beat the servant and sent him away with nothing.
| ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃ |
11 So the owner sent another servant, but they beat him too and treated him shamefully, and sent him away with nothing.
| ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃ |
12 So he sent a third servant, but they wounded him and threw him out.
| ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃ |
13 The owner of the vineyard asked himself, ‘What shall I do? I know, I'll send my son whom I love. Perhaps they will respect him.’
| ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃ |
14 But when they saw him coming, the farmers said to themselves, ‘This is the owner's heir. Let's kill him! That way we can take his inheritance.’
| וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃ |
15 They threw him out of the vineyard and killed him. Now what will the owner of the vineyard do to them?
| ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃ |
16 He will come and kill these farmers and let others have the vineyard.” When they heard the story, they said, “May this never happen!”
| יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃ |
17 But Jesus looked at them and said, “Then why is it written in the Scriptures, ‘The stone the builders rejected has now become the chief cornerstone’?
| ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ |
18 Anyone who falls on that stone will be broken in pieces; anyone it falls upon will be crushed.”
| כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃ |
19 Immediately the religious teachers and the chief priests wanted to arrest him because they realized that the story Jesus told was aimed at them, but they were afraid of what the people would do.
| ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃ |
20 Watching for an opportunity they sent spies who pretended to be sincere. They tried to catch Jesus out in something he said so they could hand him over to the power and authority of the governor.
| ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃ |
21 They said, “Teacher, we know that you speak and teach what is good and right, and that you're not swayed by the opinions of others. You truly teach the way of God.
| וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃ |
22 So should we pay taxes to Caesar or not?”
| המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ |
23 But Jesus saw through their trickery, and said to them,
| ויכר את נכליהם ויאמר להם׃ |
24 “Show me a coin—a denarius. Whose image and inscription is on it?” “Caesar's,” they answered.
| מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃ |
25 “Then give back to Caesar what belongs to Caesar, and give back to God what belongs to God,” he told them.
| ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ |
26 They weren't able to trap him by what he told the people. They were stunned at his reply, and fell silent.
| ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃ |
27 Then some of the Sadducees, who deny the resurrection, came to Jesus with this question:
| ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃ |
28 “Teacher,” they began, “Moses gave us a law that if a married man dies leaving a wife without children, then his brother should marry the widow and have children for his dead brother.
| מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃ |
29 Once there were seven brothers. The first had a wife, and died without having children.
| והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃ |
30 The second
| ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃ |
31 and then the third brother also married her. In the end all seven brothers married her, and then died without having children.
| ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃ |
32 Finally the wife died too.
| ובאחרונה מתה גם האשה׃ |
33 Now whose wife will she be in the resurrection, since all seven brothers had married her?”
| והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃ |
| ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃ (aiōn g165) |
35 “But those who are considered worthy to share in the age to come and the resurrection from the dead don't marry or are given in marriage. (aiōn g165)
| והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃ (aiōn g165) |
36 They can't die any longer; they're like the angels and are children of God since they're children of the resurrection.
| כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃ |
37 But on the question of whether the dead are raised, even Moses proved this when he wrote about the burning bush, when he calls the Lord, ‘the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob.’
| וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ |
38 He is not the God of the dead, but of the living, for to him they all are alive.”
| והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃ |
39 Some of the religious teachers responded, “That was a good answer, Teacher.”
| ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃ |
40 After this no one dared to ask him any more questions.
| ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃ |
41 Then Jesus asked them, “Why is it said that Christ is the son of David?
| ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃ |
42 For David himself says in the book of Psalms: The Lord said to my Lord, ‘Sit at my right hand
| והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ |
43 until I make all your enemies a footstool for your feet.’
| עד אשית איביך הדם לרגליך׃ |
44 David calls him ‘Lord,’ so how can he be David's son?”
| הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃ |
45 While everyone was paying attention, he said to his disciples,
| ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃ |
46 “Watch out for religious leaders who like to go around in long robes, and love to be greeted with respect in the markets, and to have the best seats in the synagogues and places of honor at banquets.
| הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃ |
47 They cheat widows out of what they own, and cover up the kind of people they really are with long-winded prayers. They will receive severe condemnation in the judgment.”
| הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃ |
