Proverbs 26
1 As snow in summer, and rain in harvest, so glory is not seemly for a fool.
| כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד |
2 As a bird flying to other places, and a sparrow going here or there: so a curse uttered without cause shall come upon a man.
| כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא |
3 A whip for a horse, and a snaffle for an ass, and a rod for the back of fools.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים |
4 Answer not a fool according to his folly, lest thou be made like him.
| אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה |
5 Answer a fool according to his folly, lest he imagine himself to be wise.
| ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו |
6 He that sendeth words by a foolish messenger, is lame of feet and drinketh iniquity.
| מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל |
7 As a lame man hath fair legs in vain: so a parable is unseemly in the mouth of fools.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים |
8 As he that casteth a stone into the heap of Mercury: so is he that giveth honour to a fool.
| כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד |
9 As if a thorn should grow in the hand of a drunkard: so is a parable in the mouth of fools.
| חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים |
10 Judgment determineth causes: and he that putteth a fool to silence, appeaseth anger.
| רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים |
11 As a dog that returneth to his vomit, so is the fool that repeateth his folly.
| ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו |
12 Hast thou seen a man wise in his own conceit? there shall be more hope of a fool than of him.
| ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו |
13 The slothful man saith: There is a lion in the way, and a lioness in the roads.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות |
14 As the door turneth upon its hinges, so doth the slothful upon his bed.
| הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו |
15 The slothful hideth his hand under his armpit, and it grieveth him to turn it to his mouth.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו |
16 The sluggard is wiser in his own conceit, than seven men that speak sentences.
| חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם |
17 As he that taketh a dog by the ears, so is he that passeth by in anger, and meddleth with another man’s quarrel.
| מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו |
18 As he is guilty that shooteth arrows, and lances unto death:
| כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות |
19 So is the man that hurteth his friend deceitfully: and when he is taken, saith: I did it in jest.
| כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני |
20 When the wood faileth, the fire shall go out: and when the talebearer is taken away, contentions shall cease.
| באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון |
21 As coals are to burning coals, and wood to fire, so an angry man stirreth up strife.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב |
22 The words of a talebearer are as it were simple, but they reach to the innermost parts of the belly.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן |
23 Swelling lips joined with a corrupt heart, are like an earthen vessel adorned with silver dross.
| כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע |
24 An enemy is known by his lips, when in his heart he entertaineth deceit.
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה |
25 When he shall speak low, trust him not: because there are seven mischiefs in his heart.
| כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו |
26 He that covereth hatred deceitfully, his malice shall be laid open in the public assembly.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל |
27 He that diggeth a pit, shall fall into it: and he that rolleth a stone, it shall return to him.
| כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב |
28 A deceitful tongue loveth not truth: and a slippery mouth worketh ruin.
| לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה |
