Job 31
1 I made a covenant with my eyes, that I would not so much as think upon a virgin.
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה |
2 For what part should God from above have in me, and what inheritance the Almighty from on high?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים |
3 Is not destruction to the wicked, and aversion to them that work iniquity?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און |
4 Doth not he consider my ways, and number all my steps?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור |
5 If I have walked in vanity, and my foot hath made haste to deceit:
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי |
6 Let him weigh me in a just balance, and let God know my simplicity.
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי |
7 If my step hath turned out of the way, and if my heart hath followed my eyes, and if a spot hath cleaved to my hands:
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום |
8 Then let me sow and let another eat: and let my offspring be rooted out.
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו |
9 If my heart hath been deceived upon a woman, and if I have laid wait at my friend’s door:
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי |
10 Let my wife be the harlot of another, and let other men lie with her.
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין |
11 For this is a heinous crime, and a most grievous iniquity.
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים |
12 It is a fire that devoureth even to destruction, and rooteth up all things that spring.
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש |
13 If I have despised to abide judgment with my manservant, or my maidservant, when they had any controversy against me:
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי |
14 For what shall I do when God shall rise to judge? and when he shall examine, what shall I answer him?
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו |
15 Did not he that made me in the womb make him also: and did not one and the same form me in the womb?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד |
16 If I have denied to the poor what they desired, and have made the eyes of the widow wait:
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה |
17 If I have eaten my morsel alone, and the fatherless hath not eaten thereof:
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה |
18 (For from my infancy mercy grew up with me: and it came out with me from my mother’s womb: )
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה |
19 If I have despised him that was perishing for want of clothing, and the poor man that had no covering:
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון |
20 If his sides have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my sheep:
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם |
21 If I have lifted up my hand against the fatherless, even when I saw myself superior in the gate:
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי |
22 Let my shoulder fall from its joint, and let my arm with its bones be broken.
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר |
23 For I have always feared God as waves swelling over me, and his weight I was not able to bear.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל |
24 If I have thought gold my strength, and have said to fine gold: My confidence:
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי |
25 If I have rejoiced over my great riches, and because my hand had gotten much.
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי |
26 If I beheld the sun when it shined, and the moon going in brightness:
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך |
27 And my heart in secret hath rejoiced, and I have kissed my hand with my mouth:
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי |
28 Which is a very great iniquity, and a denial against the most high God.
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל |
29 If I have been glad at the downfall of him that hated me, and have rejoiced that evil had found him.
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע |
30 For I have not given my mouth to sin, by wishing a curse to his soul.
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו |
31 If the men of my tabernacle have not said: Who will give us of his flesh that we may be filled?
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע |
32 The stranger did not stay without, my door was open to the traveller.
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח |
33 If as a man I have hid my sin, and have concealed my iniquity in my bosom.
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני |
34 If I have been afraid at a very great multitude, and the contempt of kinsmen hath terrified me: and I have not rather held my peace, and not gone out of the door.
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח |
35 Who would grant me a hearer, that the Almighty may hear my desire; and that he himself that judgeth would write a book,
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי |
36 That I may carry it on my shoulder, and put it about me as a crown?
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי |
37 At every step of mine I would pronounce it, and offer it as to a prince.
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו |
38 If my land cry against me, and with it the furrows thereof mourn:
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון |
39 If I have eaten the fruits thereof without money, and have afflicted the soul of the tillers thereof:
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי |
40 Let thistles grow up to me instead of wheat, and thorns instead of barley.
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב |
